עליה מבולגריה אחרי 1950 |
|||
16/03/2020 | |||
מקובל לראות בחודש מאי 1949 את הסיום בפועל של שלב העלייה ההמונית, או "העלייה הגדולה" של יהודי בולגריה, שהסתיים למעשה בהפלגה השישית והאחרונה של האוניה "בולגריה", בו עלו ארצה 2,620 עולים. "העליה הגדולה" התנהלה כמבצע מנוהל ומאורגן היטב ע"י מדינת ישראל הצעירה, באמצעות "המוסד לעליה ב'". (ראה באתר זה מדור "העליה הגדולה 1948 - 1949"). העלייה מבולגריה נמשכה גם אחרי מאי 1949, אך בטיפטוף דק. בסך הכל, מיום הכרזת המדינה (15 במאי 1948) ועד סוף 1949 - 35,089 עולים. מספר זה אינו כולל כ-2,000 עולים נוספים, בעיקר צעירים, שעלו מסוף 1944 (אחרי נפילת המשטר הפשיסטי ועליית ועליית המשטר הקומוניסטי) ועד הכרזת המדינה במאי 1948. בחודשים יוני-דצמבר 1949 הגיעו בטפטוף דק עוד 200 עולים. בשנת 1950 - עלו כ- 1,000 עולים מבולגריה;
בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967 נותקו היחסים בין ישראל והעליה רשמית לא הייתה אפשרית, אך זרם דק של עולים המשיך לטפטף דרך מדינות מעבר באירופה. לפי אומדן שנערך עפ"י נתונים ממקורות שונים בתקופה בין 1967-1989 עלו לארץ 660 עולים מבולגריה.
כמה עולים הגיעו בסך הכל מבולגריה?
לשאלה זאת, הנשאלת לעתים קרובות ניתנות עד היום תשובות מקורבות, אך לא נעשה ניסיון לדייק, כי התשובה תלויה גם בדרך בה מנסחים את השאלה. אחת הדרכים לענות לשאלה היא הגישה העקיפה: ערב מלחמת העולם השנייה חיו בבולגריה 49,000 יהודים. זהו נתון אמין שמקורו במפקד אוכלוסין של בולגריה. נחסיר ממספר זה את מספר היהודים שחיים היום בבולגריה ונקבל את מספר היהודים שעלו לישראל. הבעיה היא שאין לנו נתון אמין על מספר היהודים החיים בבולגריה. מסתמכים על אומדנים והתחושה היא שאלה נעים בדרך כלל כלפי מעלה. ידוע מספר היהודים שחברים בקהילות מאורגנות, אך לא כל היהודים בבולגריה מעוניינים להיות חברים באותן קהילות. ולא ניכנס לשאלה הרגישה של נשואים מעורבים. לכן שיטה השיטה העקיפה אינה טובה למטרתנו.
דרך שנייה לקבלת נתון אמין של מספר העולים מבולגריה היא דרך נתוני עלייה רשמיים של מדינת ישראל, המפורסמים ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ראה בנספר למאמר זה). אלא שנתוני הלשכה לסטטיסטיקה מתייחסים רק לעולים שהגיעו ארצה לאחר הקמת המדינה (15 במאי 1948) ואילו העלייה מבולגריה החלה הרבה יותר מוקדם. ידוע על העולים שהגיעו בסוף המאה ה-19 והקימו את מושב הר-טוב. והחל משנות ה-20 של המאה ה-20, לאחר הקמת תנועות הנוער הציוניות בבולגריה החל טיפטוף איטי של חלוצים שהקימו קיבוצים ומושבים והשלימו יישובים קיימים. השאלה הרלבנטית היא: כמה עולים הגיעו מבולגריה החל ממתי?
נחלק את העלייה מבולגריה לשתי תקופות עיקריות:
תקופה שנייה: מתחילה עם נפילת המשטר הפשיסטי בבולגריה ב-9 בספטמבר 1944, שמונה חודשים לפני סיום מלחמת העולם השנייה. אחרי סיום הפרק של רדיפת היהודים והתחזקות התנועה הציונית שהפכה לזרם המוביל בקהילה, בשלה ההכרה שפתרון העלייה אינו עבור חלוצים ספורים, אלא עבור הקהילה כולה. במקביל גברה ההכרה ששאלת הקמת המדינה היהודית אינה לעתיד הרחוק והבלתי ידוע, אלא אפשרות אקטואלית שתימצא את פתרונה בעתיד הקרוב ביותר. עם הבשלת הכרה זאת בקרב הקהילה כולה, החלה עלייה המונית של נוער יהודי שלש שנים לפני הקמת המדינה. שאיפת הנוער העולה הייתה להשתתף באופן פעיל בהקמת המדינה.
יש לראות בעלייה שהחלה לאחר הקמת המדינה, המשך ישיר של עליית הנוער היהודי מבולגריה לאחר ספטמבר 1944. מה שמכונה "העליה הגדולה" של יהודי בולגריה החל למעשה אחרי ספטמבר 1944. בבואנו לענות לשאלה: כמה עולים הגיעו לישראל מבולגריה, נתחיל את המניין מספטמבר 1944 ועד היום. אם נצרף את מספר העולים שהגיעו לארץ החל מספטמבר 1944 ובהמשך מכל התקופות המפורטות לעיל, ועד היום (שנת 2020) עלו לישראל כ-46,600 עולים מבולגריה. מספר זה תואם מאד לנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיו מיום הקמת המדינה ועד סוף 2017 - 44,500 עולים מבולגריה הגיעו לישראל. אם נוסיף לנתון הלשכה לסטטיסטיקה עוד 2,000 עולים שעלו בין ספטמבר 1944 - מאי 48 מתקבלת תמונה כמעט זהה: בין 46-47 אלף עולים עלו לישראל מבולגריה מסוף 1944 ועד היום.
|
|||
|
|||