שני דגלים לציונות

"שני דגלים לציונות תכלת וגם אדום"

"פועלי-ציון" בפלובדיב 1912-1910

ספר זה הינו פרק מתולדות יהודי בולגריה בראשית המאה ה-20 והוא מתייחס לתקופה היסטורית זו בשלושה מישורים: 

הזמן: אלו השנים 1912-1910; המקום: העיר פלובדיב והקהילה היהודית שלה; האידיאולוגיה: הניסיון הראשון בבולגריה למצוא סינתזה בין הציונות והסוציאליזם.

מטרת המחקר – להאיר ולנתח את התהליכים, שאפשרו את הופעתה של מפלגת "פועלי-ציון" בבולגריה, לבחון את אופייה, דרכה ופעילותה של מפלגה זו ולפענח את חידת הופעתה דווקא בעיר פלובדיב. בפעם הראשונה מאז ראשית הפעילות הציונית המאורגנת בבולגריה, שראשיתה בשנת 1895, התארגן זרם ציוני מיוחד, בעל אידיאולוגיה מעמדית ומסגרת ארגונית. עד 1910, שנת יסודה של מפלגת "פועלי-ציון", התנהלה הפעילות הציונית במסגרת אידיאית וארגונית כללית – משותפת לכל הציונים.

היה זה הניסיון הראשון בבולגריה, ליצור מזיגה בין התורה הציונית והתורה הסוציאליסטית, בניגוד להשקפה שרווחה בציבור היהודי והבולגרי כאחד, לפיה  –  שתי האידיאולוגיות סותרות זו את זו.

בפעם הראשונה הקימו פועלים יהודים בבולגריה מפלגה,  שלחמה בחזית הלאומית והסוציאלית גם יחד. מפלגת פרולטרים (פועלים, פקידים, ומובטלים), שנאבקו כיהודים וכציונים – על שכר ועל תנאי עבודה. לחמו באומץ נגד הבורגנים היהודים (שבחלקם השתייכו לתנועה הציונית), אך גם נגד הסוציאליסטים היהודים והשקפת עולמם האנטי-ציונית. 

הקמת פוע"צ בפלובדיב הייתה ביטוי לרצונם של הפועלים היהודים-הציונים, ללחום את מאבקיהם המעמדיים, בלא להתכחש להשקפתם הציונית ובלא שיצטרכו להסתפח לארגונים סינדיקליים, שפגעו בשאיפותיהם הלאומיות ובאינטרסים שלהם, כמעוט לאומי הנאבק על זכויותיו, בנוסף למאבקיו בתחום המקצועי- מעמדי.

התפתחותה של מפלגת  פוע"צ מצביעה על עליה מתמדת בהיקף הפעילות הארגונית, במספר החברים והסניפים, בביסוס הרעיוני וההשפעה הציבורית וכן בקשרים עם מפלגות פוע"צ בעולם ובעיקר עם זו בפלשתינה.

להצלחה זו גרמו סיבות רבות ותנאים מסייעים. נראה, שגורם מרכזי אחד אפשר את ההצלחה והטביע את חותמו, על אופייה של המפלגה החדשה:

ב"פועלי-ציון" בפלובדיב שנת 1910, חברו יחד צעירים, פועלים ואינטליגנציה. צירוף מיוחד זה, שהתקיים לאורך כל דרכו של הארגון, למן חבורת המייסדים ועד  לקהל היעד להרחבת השורות, הוא שאפשר את הצלחת מפלגת פוע"צ בצעדיה הראשונים וגם בהמשך דרכה. הספר בוחן סוגיות חשובות ומעניינות, ביניהן: 

·         האם היו ב"פועלי-ציון" בפלובדיב, אלמנטים של חידוש וייחוד?

·         יחסה של ההסתדרות הציונית הכללית לייסודה ופעילותה של    מפלגת  מפלגת "פועלי ציון";

·         הקשרים בין "פועלי ציון" בפלובדיב למפלגות "פועלי ציון" בעולם ובייחוד הקשרים עם "פועלי ציון" בפלשתינה;

·         מה הביא להעלמה של מפלגת "פועלי-ציון" וגזר אלם על ביטאונה "פּרוֹבּוּדָה" (יקיצה, התעוררות)?

·         מה אירע לרעיונות "פועלי-ציון" ומה נותר ממורשת מאבקי האגודה שנוסדה ופעלה בפלובדיב?

כתב:  ד"ר שלמה שאלתיאל