קליטת יהודי בולגריה בישראל - ד"ר משה מוסק

"סבלנות, מָרְגָרִין אי פָּאן בָּייָאט דֶה-בית עולים" - קליטת יהודי בולגריה בישראל

ד"ר משה מוסק  - הרצאה במסגרת יום עיון באונ. בר-אילן באפריל 2018

העלייה ההמונית מבולגריה: במשך עשרה חדשים, מסוף יולי 1948 ועד תחילת מאי 1949, עלו רוב יהודי בולגריה לישראל, בקצב של 3,500 עולים בממוצע בחודש. סה"כ כ-35,000 עולים. באניות קיפאלוס, פאן יורק, פאן קרסנט, מודיקה ושש הפלגות רצופות של האנייה בלגריה.

קליטה ראשונה במחנות עולים: העולים שוכנו תחילה באהלים ובאנגרים ענקיים במחנות הצבא הבריטי, לשעבר: פרדס חנה, בנימינה, שער העלייה בחיפה, מחנה אלנבי בירושלים ועוד.

המעבר המהיר למגורי קבע: מה שמאפיין את יהודי בולגריה היא העובדה שתקופת השהות שלהם במחנות הייתה קצרה מאד יחסית – שבועיים-שלשה לכל היותר. מהמחנות הם עברו בעיקר לערים, לעיירות ולכפרים הערביים הנטושים במרכז הארץ: יפו וגבעת עלייה (12,000) רמלה (2,300) לוד (2,500) יאזור (1,100) יהוד (900) עקיר (550) בית דגון (520) ולשכונות הערביות הנטושות בירושלים (2,200) חיפה (6,500) טבריה (420) עכו (350) וצפת (150). 

ההליכה למושבי העובדים: כ-3,500 עולים (10%) הלכו למושבי עובדים ותיקים, שכבר ישבו בהם יהודי בולגריה, דוגמת כפר חיטים, בית חנן, בית הלוי, גן יבנה, בצרון, וצור משה אך הם גם הקימו מושבים חדשים: גנתון, גאליה, כפר אוריה, תלמי יחיאל, חגור, כפר הנגיד, ואחרים.

הנוער הולך לקיבוצים: רוב בני הנוער מגיל 13 עד גיל 18, כ- 7,400 עברו ישירות, ממחנות העולים לעשרות חברות נוער בקיבוצים. אך תוך פחות משנתיים, כ-75% מהם, עזבו את הקיבוצים וחזרו לבתי הוריהם. בני הנוער הוחזרו הביתה ע"י ההורים כדי שישלימו את לימודיהם בעיר ויוכלו גם לעזור בפרנסת הבית.

קבוצות של בוגרי תנועות הנוער מבולגריה הקימו קיבוצים חדשים והשלימו קיבוצים קיימים: יד מרדכי, מסילות, רמת השופט, חצור, אייל, אורים, גניגר ואחרים.

עובדים בכל עבודה מזדמנת: יהודי בולגריה גברים ונשים, צעירים וזקנים, אקדמאים, סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים, לא בחלו בשום עבודה, קלה כקשה העיקר להביא, בכל דרך, הביתה פרנסה.

הקמת קואופרטיבים יצרניים: יוזמה מקורית של יהודי בולגריה, אותה רכשו בבולגריה הקומוניסטית הייתה הקמת 22 קואופרטיבים יצרניים במגוון תחומים: מייצור תרופות, ממתקים ומברשות ועד יצור רהיטים, עיבוד עורות ואפילו דייג בכנרת.

מהן הסיבות לקליטה הקלה, המהירה והמוצלחת של יהודי בולגריה בישראל?

א.    החינוך העברי בבולגריה, הפעילות הציונית האינטנסיבית ותנועות הנוער החלוציות.

ב.     החישול  הנפשי אחרי שנות הסבל בתקופת השלטון הפאשיסטי והשלטון הקומוניסטי, שבא אחריו.

ג.      שלא כעולים מארצות אחרות, הם לא גורשו מארצותיהם ולא הגיעו לארץ כפליטים ומחוסר ברירה אלא עלו לארץ מתוך בחירה.

ד.     שלא כפליטים ושרידים של קהילות אחרות באירופה, הקהילה הבולגרית נצלה בשלמותה ועלתה לארץ על מנהיגיה ומוסדותיה.

ה.    מסיבה זו, הם גם הקימו מחדש את מרבית המוסדות הקהילתיים, החברתיים, והתרבותיים שפעלו בבולגריה.

ו.       כמעט כל העלייה הבולגרית התרכזה במרכז הארץ. עובדה שחיזקה את הקשר החברתי בין בני הקהילה ואפשרה גישה לוגיסטית קלה ונוחה למוסדותיה.

המוסדות והארגונים שהקלו על קליטת יהודי בולגריה מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית:

א. סיוע בקליטת העולים: "הועדה לקליטת יהודי בולגריה", "איחוד עולי בולגריה" ובנק "קופת עלייה", שקמו כולם כבר בשנת 1937.

ב. דאגה להורים ולנזקקים – הקמת בית האבות הבולגרי בראשון לציון, בשנות החמישים.

ג. מוסדות תרבות וספורט: מקהלת צדיקוב, מועדון הספורט מכבי יפו והאוניברסיטה העממית ביפו, שבה קיבלו העולים מבולגריה הכשרה מקצועית בתחומים רבים.

ד.  עשרות עמותות וארגונים מקומיים וארציים לרווחה ולעזרה הדדית, לא רק עבור יהודי בולגריה בלבד.

כנס 'בולגרים בישראל, יהודים בבולגריה' במרכז דהאן, אונ. בר-אילן, 30.4.2018