הדור שלא היה(כמעט) /חיים נוימן
נולדנו בישראל צברים גאים
את נופי בולגריה איננו יודעים
שלג בשבילנו זה הר החרמון
ונחל מרשים זהו נחל ירקון.
לא השקפנו מסופיה על ויטושה ההר
לא שחינו בדנובה בזרם הקר.
במנזר רילה לא הלכנו כלל לבקר
ו"מילה רודינה" לא ידענו כיצד לזמר.
אנחנו הדור הבא הדור שלא היה שם
הדור שלא ראה איך התהפך העולם.
לא עקבנו בדאגה אחר מסעות הכיבוש
של צבא גרמני מסודר ונחוש.
לא שמענו על הפתרון הסופי שמועות
ועל רכבות יהודים שלמחנות מוות נעות.
לא היינו שם כשהפרלמנט הפך פשיסטי יותר
ולא חווינו את הפחד שליד אחרים לדבר.
לא ראינו בעינינו את הגירוש מהבירה
וידיים רועדות מוסרות לשכנים מפתחות הדירה
לא ראינו הורים עונדים טלאי צהוב
הולכים ברחוב ומתפללים שיהיה טוב.
לא סבלנו מהצקות של נוער פשיסטי משולהב
לא חוינו הפחד ממה שיקרה עכשיו
לא ראינו רכבות מתרקיה מלאות יהודים בוכים
לא ראינו אותם מתחננים למים בקול בוכים.
לא היינו שם כשעברו הרכבות עמוסות באחים
שבשפת אספניול בבכי קורע לב היו משיחים
לא הסתכלנו בהם בעיניים בוכות וגרון ניחר
ובמחשבה שאולי זה יהיה גורלנו מחר.
לא היינו שם ילדים בלי ילדות
שבבת אחת זנקו לעולם של בגרות
ילדים שראו איך המבוגרים מתלחששים
ומנסים להסתיר שהם כה חוששים.
את החוק להגנת האומה לא "זכינו" להכיר
לא הורחקנו חוקית מכל תפקיד בכיר.
לא נאסר עלינו במקצועות מסוימים לעבוד
לא הוגבלה יכולתנו באוניברסיטאות ללמוד
לא ראינו גברים במחנות עבודה
עבדים בשל היותם מזרע יהודה.
לא ראינו את הרע וגם לא את הטוב
איך בסוף נעלם לו הטלאי הצהוב. לא היינו שם כשראשי הכנסיה עמדו כאחד
ובראשם קיריל מפלובדיב וסטפן המיוחד
לא היינו ב24 למרץ שנת 1943
ולא שמענו את נאומו של סטפן הקדוש.
בכיכר אלכסנדר נבסקי במרכז הבירה
עמד הפטריארך סטפן ועשה מעשה נורא
הוא קילקל במשהו את שמחת החג
בנאום על יהודים וזכויות אדם וכמה הוא מודאג.
ולא היינו שם כשדימיטר פשב פשיסט ואדם
להצלת היהודים הפך את העולם
עד שלבסוף המלך בוריס הטביע חותם
ורכבות המוות לא יצאו לדרכם.
לא היינו שם כשאנה ונטורה נהייתה יותר גיבורה
כשאחרי קרב עלתה השמיימה בסערה.
לא ראינו את הצבא האדום נכנס לסופיה הבירה
ומתקבל שם בשמחה אמיתית אדירה.
לא ראינו איך קם כל ה"אברייסקי נרוד" יום אחד
ולארץ מולדתו הישנה כאחד הוא צעד
לא , לא היינו שם כשכל זה קרה
אנחנו הדור שפספס את הזמן הנורא.
כשאנחנו הילדים היינו כאילו מרוכזים במשחק
ומקשיבים לכל דבר שבין המבוגרים נזרק
וכששמענו "דיצטה דה ניצ''ובט" זה היה סימן
שמשהו חשוב הולכים להגיד תיכף כאן.
אנחנו דור ה"בנך" ב"והגדת לבנך לאמור"
ואנחנו אלו שמצווה עלינו לזכור.
ולמרות שלא היינו שם באותו זמן
אנחנו זוכרים בזכות מי אנחנו נמצאים כאן.
אנחנו כאן בזכות בולגרים אמיצי לב ובעלי מוסר
שהסתכנו ולא פחדו את האמת שלהם לומר
אנחנו ובנינו ובני בנינו צריכים לזכור ולא לשכוח
לבולגריה את נצחון הטוב והמוסר על רוע וכוח.
השנה 70 שנה להצלת הגוף של יהודי בולגריה
אבל גם 70 שנה להצלת נשמת העם הבולגרי.
הרכבת הבולגרית כבר עלתה על מסילות הרע
ולקראת שותפות עם השטן הגרמני דהרה .
אבל ביום פקודה קמו אנשי המצפון והמוסר
ויצאו לרחובות ומלאו הכיכר.
בימים בהם עמי התרבות של אירופה מכרו נשמתם לשטן
קם העם הבולגרי הצנוע ואמרו לרוע : לא כאן!!