הגורמים העיקריים שפעלו להצלת יהודי בולגריה במלה"ע ה-2 - ד"ר משה מוסק

30/04/2019

מדוע בתקופת השואה רק בבולגריה יכלה לשרוד קהילה יהודית שלמה?


ראשי פרקים להרצאה בכנס "גיבץ' בולגרי", שהתקיים במרכז המוזיקה ביפו, ע"י הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, ב- 25.3.2018

ד"ר משה מוסק

 

רוב העובדות ההיסטריות על הצלת יהודי בולגריה ידועות היום הן להיסטוריונים והן לציבור הרחב. יש אמנם הבדלים מסוימים בקשר לפרשנות של העובדות ולהדגשים השונים אך יש קונצנזוס די רחב לגבי מרבית העובדות והפרשנות. אני לא מתכוון לחזור ולספר כאן את הנרטיב הידוע ולא לפרט את ההבדלים בין הגישות השונות לגבי "מי הציל את יהודי בולגריה?" אלא לבחון את הנושא מהיבט חדש ומקורי יותר. זהו היבט היסטורי-סוציולוגי שמביא מסקנה בלתי נמנעת והיא שבניתוח נסיבות ההצלה מסתבר שיהודי בולגריה תרמו אולי יותר מכל גורם חיצוני אחר להצלתם. להוכחת הגרסה הזאת יש לי נימוקים רבים, אבל במסגרת הזמן שעומד כאן לרשותי אסתפק בלא יותר מעשרה.

1.    בולגריה בת ברית של גרמניה. העובדה הראשונה ואולי החשובה ביותר היא שבולגריה שלא כמו יוון, יוגוסלביה, רוסיה, פולין, צרפת, צ'כוסלובקיה ומדינות אחרות באירופה, לא נכבשה על ידי גרמניה אלא הייתה בת ברית שלה. בעניין זה יש לתת קרדיט למלך בוריס, שמהסיבות שלו ולבטח לא מתוך הרצון להציל את יהודי בולגריה, כרת ברית עם גרמניה. גורלם  של היהודים בכל הארצות שנכבשו עלי ידי גרמניה היה מתחילתו גרוע הרבה יותר. ברבות מהן, יחידות החיסול של הס.ס. ה'זונדרקומנדו' באו בעקבות הצבא הכובש ועסקו בחיסול הקהילות היהודיות באזורים שנכבשו.

            

2.    אחוז נמוך באוכלוסייה. עובדה סוציולוגית שנייה, היא שיהודי בולגריה היו אחוז קטן מאד מתוך האוכלוסייה הכללית של המדינה 0,85, בראשית המלחמה. עובדה זו מצביעה על כך שיהודי בולגריה לא היוו איום דמוגרפי, כמו במרבית מדינות מזרח אירופה, שבה אחוז היהודים  הגיע ל-3 ועד 5 אחוז ובפולין ל-10 אחוז.

 

3.    אופי לאומי ומנטאליות עממית מתונה. עובדה סוציולוגית נוספת היא האופי הלאומי והמנטאליות של העם הבולגרי. אחרי 500 שנות עבדות של השלטון העות'מאני לא היו הבולגרים עם מיליטנטי, לאומני ומדכא מיעוטים. להיפך, היה זה עם מתון, שקט וסובלני כלפי כל המיעוטים  שחיו בבולגריה: טורקים, יהודים, ארמנים, צוענים ואלבנים.

 

4.    מודעות חזקה לא להתבלט. למרות שליהודים היו מנהגים אחרים ומסורות דתיות ותרבותיות שונות מהבולגרים, הם היו זהירים שלא להבליט אותם. הם השתדלו ככל האפשר להידמות לבולגרים בלבוש, בשפה ובמראה החיצוני. שלא כאחיהם האשכנזים שחיו בארצות מזרח אירופה, הם לא הסתגרו בגטאות, לא היו להם מלבושים ושפה שבלטה בשונותה ורובם ידעו לדבר בולגרית טובה, לא פחות מהבולגרים עצמם. עם זאת היו מעט מאד מקרים של נישואי תערובת בקרבם, גורם שיכול היה לעורר קנאה ושנאה כפי שזה קרה במדינות מרכז אירופה.

 

5.     השתלבות בחברה ונאמנות למולדת. היהודים השתדלו להשתלב בחברה הבולגרית. הם הלכו לבתי ספר בולגרים, למדו בכל הפקולטות באוניברסיטה יחד עם הבולגרים, שרתו בצבא והגיעו לקצונה, באחוז יותר גבוה ממספרם היחסי באוכלוסייה. יותר מזה, היהודים היו פטריוטים בולגרים בולטים, שהתנדבו ליחידות לוחמות ומספר הנופלים ביניהם ומקבלי עיטורי הגבורה, בשתי מלחמות הבלקן ובמלחמת העולם הראשונה, היה אף גבוה משיעורם באוכלוסייה.  

 

6.    פרופיל נמוך בפוליטיקה ובעמדות המעוררות יריבות ושנאה. למרות זאת, הם השתדלו לא להיות מעורבים מדי בחברה הבולגרית, בעיקר לא בעמדות קונטרברסאליות, של חילוקי דעות ואנטגוניזם. הם שמרו על פרופיל נמוך ולא נכנסו לפוליטיקה. חוץ ממקרה בודד אחד, לא היה חבר פרלמנט יהודי. אפילו לא היו נציגים נבחרים בולטים לרשויות המקומיות, כדי לא ליצור מחלוקות אפשריות. לא היו ביניהם מנהיגים מהפכנים וקומוניסטים מפורסמים כמו: ברוסיה, לפני המהפכה ואחריה, בגרמניה, באוסטריה, בצרפת, ואפילו בפולין, בהונגריה ובצ'כוסלובקיה. 

 

7.    לא היו ביניהם בעלי הון גדולים ונצלנים. לא היו בין היהודים בעלי בתי חרושת או רשתות מסחר גדולות, כמו שהיו ליהודים ברוסיה, בפולין ובמרכז אירופה, שניצלו את העובדים ויצרו שנאה על רקע כלכלי, חברתי ופוליטי. אף לא הרבה עשירים מופלגים מעוררי קנאה. להיפך, רבים מהם הלכו למקצעות הומניטאריים שעוזרים לחברה כגון: רופאים, רוקחים, לבורנטים, מורים ועובדי רווחה.

 

8.    הכנסייה הפרבוסלאבית : גורם משמעותי מאד שתרם תרומה חשובה להצלת היהודים הייתה הכנסייה הבולגרית הפרבוסלאבית, שהיה לה מעמד יוקרתי גבוה בחברה הבולגרית. הכנסייה הייתה  סובלנית והומאנית כלפי היהודים, השפיעה מאד על דעת הקהל הבולגרית ונאבקה בנחישות נגד רדיפתם. זאת לעומת הכנסייה הקתולית, הפרוטסטנטית ואפילו הכנסיות הפרבוסלאביות במזרח אירופה, שלא סייעו רבות ליהודים.

 

9.    החוקה הבולגרית הליברלית. סיבה פוליטית ומשפטית נוספת שתרמה רבות למאבק נגד רדיפות היהודים הייתה 'חוקת טרנובו' הליברלית. חוקה שנתנה שוויון אזרחי מלא  ושוויון זכויות לכל המיעוטים האתניים בבולגריה. בהסתמך על החוקה הזאת יצאו החוגים הפוליטיים הליברלים והאינטליגנציה הפרופסיונאלית: ארגוני הסופרים והמשוררים, הרופאים, עורכי דין ואחרים במחאות נגד אפליית היהודים לרעה, גזילת זכויותיהם האזרחיות והכוונה לגרשם מחוץ לגבולות בולגריה.

 

10.                      מחאת חברי הפרלמנט בראשות פשב. סיבה עשירית ואחרונה הנובעת מכל הסיבות שנמנו עד כה, הייתה התגייסותם האמיצה והנחרצת של סגן יו"ר הפרלמנט, דימיטר פשב  ועמיתיו, נגד הכוונה לשילוח יהודי בולגריה להשמדה. לולא הסיבות שפורטו לעיל, פשב וחבריו לא היו מסוגלים, בזמן הקצר שנותר עד לגירוש, ליזום ההתנגדות תקיפה כזאת למזימת הממשלה להביא לסופם הטרגי של יהודי בולגריה. יוזמה שהצליחה מעבר לכל הציפיות.

 

עבור לתוכן העמוד