האם אני צ'יפוטקה (chifutka) ?

9/10/2015
האם אני צ'יפוטקה  (chifutka)  ? (הגדל)

דברים שכתבה בטי ליאון, עורכת רבת שנים באתר, חברה בעבר בהנהלת האגודה לידידות ישראל בולגריה, השתתפה ויזמה משלחות לבולגריה לקידום הידידות בין שני העמים, ולאחרונה - פעילה בפייסבוק בקבוצות חברתיות בהן חברים ישראלים ובולגרים. הדברים מדברים בעד עצמם.
(להגדלת התמונה - קליק עליה).

צ'יפוטקה – אני???  (??? Чифутка – аз) 

מאת: בטי ליאון

כשנגמרה מלה"ע השניה והעולם נשם לרוחה אחרי מיגור ההיטלריזם וגילוי מחנות ההשמדה של היטלר, התגלה גודל האסון של היהודים באירופה. כולם האשימו את האנטישמיות כגורם מספר אחד לאסון וכולם קיוו שהעולם למד לקח ואסונות כאלה לא יקרו שוב.

אנחנו בבולגריה ניצלנו מהאסון, תודות למספר גורמים שעדיין, אחרי כל כך הרבה שנים, שנויים במחלוקת והיסטוריונים חלוקים בדעתם. על דבר אחד לא היה עוררין - העם הבולגרי תרם לכך רבות, בהיותו סובלני, לא אנטישמי כלל ומקבל את הזולת כמות שהוא. רבים תפחו על שכמנו כי לא היינו פנטיים ליהדותנו, לא היינו שונים במראנו ובהתנהגותנו מהבולגרי המצוי.

כשקמה המדינה עזבנו הכל ועלינו לארץ כאיש אחד, ומתוך חמישים אלף יהודי בולגריה נשארו שם רק כ-4,500. עם הזמן רבו הנשואים מעורבים ורובם התבוללו ואולי טוב שכך.

עם נפילת הקומוניזם בבולגריה ופתיחת השערים בה, החלה נהירה ארצה של הצאצאים של אלה שנשארו שם ב-1949 ואלה התערו בסופו של דבר בתוך עמנו.

אני, לתומי האמנתי לכל מה שדובר, הרגשתי שנים על גבי שנים אסירת תודה לעם הבולגרי על הצלתנו ועשיתי כל שביכולתי כדי להביע את תודתי - אם זה בהשתתפות בארגונים של יוצאי בולגריה, אם זה בתרומות ואם זה בנסיעות תכופות לבולגריה ואף ע"י השתתפות בטקסים ב-10 במרץ לציון יום ההצלה, כשנלקחנו לתחנות המשטרה בדרך למחנות הרכוז הנאציים בשנת 1943, ושוחררנו הביתה בצהרי היום.

והנה השבוע ראיתי בפייסבוק, בדף של תלבושות עממיות ורקמות בולגריות, צילום של רקמה יפה מאד ובה רקומים צלבי קרס (ראו בתמונה). תגובתי הראשונה היתה לכתוב בעברית – האם רואים את הצלבים הללו...

לא צפיתי להתנפלות עלי מצד חברי הקבוצה שלי – באיזו זכות אני כותבת בשפה שלי בדף הזה, איך אני מעיזה להתבטא נגד סמלים מקודשים לאנושות. ניסיתי להסביר את סלידתי מסמל ההיטלריזם, אך הדבר הביא לתגובות עוד יותר חריפות נגדי, נגד השפה שלי וכל מה שאני מסמלת בעיני חברי הקבוצה.

המצב הגיע לידי כך שכנראה מנהלי הדף הציעו להפסיק את הויכוח כי הוא גלש לפסים לא יפים.

ואז ארעה המכה הגדולה עבורי – אחרי כל זה כתב שם אחד ששמו ניקולאי קולב: "מה הצ'יפוטקה הזו עושה פה?" ועוד כמה דברים אותם שכחתי, אחרי העלבון הגדול לראות שבבולגריה קוראים לי צ'יפוטקה.

ואני הייתי בטוחה שאין אנטישמיות בבולגריה...

ואולי זה מסביר את האירועים האחרונים כאן עם ערביי פלסטין – גם הם משום מה אנטישמיים ולך תבין למה ומדוע.

 

 

עבור לתוכן העמוד