עיר נמל לחוף הים השחור, בדרום-מזרח בולגריה, כ-130 ק"מ מוורנה ו-385 ק"מ  מזרחית לסופיה.

מרכז כלכלי חשוב בדרום בולגריה. העיר הרביעית בגודלה במדינה. נוסדה על חורבות היישוב הביזנטי פירגוס(Pirgus) , שפירושו ביוונית – מגדל. נקראת בשם בורגאס מראשית המאה ה-18. במאה ה-20 הייתה לנמל המסחרי החשוב בבולגריה. בה נמצאים המפעלים הפטרו-כימיים הגדולים במדינה, מפעלי מכונות וכבלים, מספנות ועוד. בורגאס היא גם מרכז תיירות – בסביבתה שוכנות הערים סוזופול (Sozopol) ונסבר (Nesebr). ב-1920 מנתה אוכלוסיית העיר 21,000 נפש, ובסוף שנות ה-90 התרחבה ל- 200,000 – גידול המעיד על עליית חשיבותה הכלכלית.

הקהילה היהודית

ראשוני היהודים הגיעו לבורגאס כנראה באמצע המאה ה-19. בתחילה לא קיימו חיי קהילה מאורגנים. את המתים, למשל, קברו בקרנובאט (Karnobat), מרחק 50 ק"מ מצפון. שם גם קיימו את החגים, עם הקהילה המקומית, הוותיקה יותר.

ב-1878, סיום מלחמת רוסיה והאימפריה העות'מאנית, כבר הייתה בבורגאס קהילה יהודית מאורגנת. ב-1893 הקימה הקהילה ארגוני סעד שונים. ב-1900 נכללה בורגאס ברשימת 34 הקהילות היהודיות הרשמיות בבולגריה. יהודי בורגאס נפגעו מגל האנטישמיות ששטף את בולגריה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. ב- 1899 הופיע בה העיתון "גולגוטה" – ביטאון המועדון האנטישמי בבורגאס, אחד משלושת העיתונים האנטישמיים הבולטים במדינה. בראשית המאה ה-20 הואשם והורשע יהודי בחטיפת נערה נוצרייה. הוא זוכה אמנם ב-1903 על ידי בית הדין לערעורים בפלובדיב, אך הפרשה ליבתה הסתות ופרעות.

בימי מלחמת הבלקן (1913-1912), מנתה הקהילה היהודית כ-900 נפש (מתוך אוכלוסייה של כ-12,0000 נפש). מספרם של המגויסים לצבא מקרב היהודים עמד על 113 גברים, שתמכו בכ-150 בני משפחה. אלה זכו לתמיכה כספית ממוסדות צדקה שונים בסך של 4,240 פרנקים צרפתיים – כ-28 פרנק למשפחה.

בסוף 1914 השתתפה האגודה הציונית של בורגאס בכנס היסוד להקמת הוועד הארצי של "ההסתדרות לשפה ולתרבות עברית", שבמסגרתה ניתנו הרצאות בספרות והיסטוריה יהודית. הקהילה קיימה חוגי עברית, מקהלה של בית הכנסת וחוגי תרבות יהודית כלליים.

אחרי מלחמת העולם הראשונה (1914 – 1918), נוסדה תנועת הקואופרציה הבולגרית, דבר שפגע בכלכלת היהודים. בעזרת ה"ג'וינט" והנהלת בנק "גאולה" מסופיה, הוקם בבורגאס הקואופרטיב "הצלחה", שתמך בסוחרים היהודים בעיר.

בבורגאס היו מוסדות חינוך יהודיים. בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 למדו 96% מן התלמידים היהודים במערכת החינוך היהודית, שכללה גן ילדים ובית ספר יסודי. בתקופה זו, קהילת יהודי בורגאס הייתה הרביעית בגודלה מבין קהילות יהודי בולגריה – 3,228 נפש. היה בה גם בית ספר של כי"ח (כל ישראל חברים), וגם פעילות ציונית: ב-1922 הוקם סניף של תנועת הנוער "מכבי", שקיימה פעילות ספורט ותרבות. היו גם סניפים של "השומר הצעיר" ו"בית"ר", וב-1932 הצטרפו אליהם חלק מחברי "מכבי", שהתכוונו לעלות לישראל. בשנות ה-30 נוסד סניף "העובד", שחבריו היו פועלים ובעלי מלאכה ששאפו גם הם לעלות. היה גם סניף של "ויצ"ו" וב-1935 התקיימה בעיר הוועידה השביעית של הארגון.

אחת לשלוש שנים התקיימו בכל קהילות בולגריה בחירות לוועדי בתי-כנסת ולבתי ספר. בבורגאס גברו לרוב הציונים על מתנגדיהם.

תקופת השואה
בתום המלחמה חידשה התנועה הציונית את פעילותה. הכנס הרביעי של "החלוץ", שהתקיים בעיר במאי 1945, עורר הדים וזכה להצלחה. ביום הכרזת מדינת ישראל נערכו חגיגות והפגנות המוניות. 

בשנת 1947 חיו בבורגאס כ-1,100 יהודים. רובם עלו לארץ, במסגרת העלייה ההמונית מבולגריה לישראל, בשנים 1948-1950. במפקד שנערך ב- 1949 מנו יהודי בורגאס 175 נפש.

בשנת 1991 חיו בעיר כ-90 יהודים, רבים מהם נשואים ללא-יהודים. על בית הקברות הישן עבר כביש מהיר. בשכונה היהודית לשעבר גרו בולגרים. בית הכנסת, מהיפים בארצות הבלקן, שופץ ושימש גלריה לאמנות. כמה מגני דוד בודדים שנותרו בגדר החיצונית של המבנה, העידו על ייעודו הקודם. המבנה, וכמה מבנים נוספים, הוחזרו לידי היהודים בסוף שנות ה-90 ומשמשים אותם מאז.

מקורות:

ד"ר פנקוב & ד"ר דויקוב – ערים בבולגריה

ח. קשלס: קורות יהודי בולגריה

ד"ר צבי קרן: ממצאים יהודיים מתקופת האימפריה העות'מאנית

"מכבי בולגריה" - בהוצאת החוג ע"ש אלברט קיוסו ת"א 1976

חזרה לראש העמוד