חברי הקבוצה האזינו בהתפעמות מפי יהודה בן-בסט ויוסי לוי - בני המושבה, סיפורים על החיים במושבה ועל התלאות שעברו עליה.
הר-טוב הוקמה בלב אזור כפרים ערביים בסוף המאה ה-19 ע"י 12 משפחות יהודיות מבולגריה שקנו בכספן(!) מהמסיון האנגליקני בירושלים את אדמות הר-טוב ועלו ב-1895 מבולגריה, מטעמים ציוניים טהורים. בדיעבד התברר שהקרקעות שקנו אינן ראויות לעיבוד חקלאי כלשהו. בלית ברירה וכדי להבטיח מקורות לפרנסתם, נאלצו המתיישבים לפתח ענפים כלכליים אחרים (מאפיה אזורית, סיד, שמן זעתר) וראו ברכה בעמלם.
המתיישבים נאלצו להתפנות מהמושבה פעמיים: לראשונה - במאורעות תרפ"ט (1929). המושבה נהרסה ונבזזה ע"י פורעים עד היסוד. המתיישבים חזרו אחרי שנה, שיקמו את המושבה מהריסותיה ובנוה מחדש. בפעם השנייה נאלצו המתיישיבם לפנות את המושבה במלחמת העצמאות - בצו צבאי. אחרי נפילת גוש עציון ציווה בן-גוריון לפנות את כל הישובים המבודדים באזור ירושלים, שעמדו בסכנת כיבוש וכלייה. מתיישבי הר-טוב התפנו לכפר אורייה במסע רגלי לא פשוט באמצע הלילה. מפקד המסע היה צ'יץ (האלוף שלמה להט, מי שהיה ראש העיר ת"א). בגלל קירבת נתיב ההתפנות לכפרים ערביים בסביבה, נצטוו כולם לשמור על שקט מוחלט. אחד התינוקות פרץ בבכי וסיכן את כל השיירה, אך למרבה המזל הצליחו להרגיעו וכולם הגיעו בשלום לכפר אורייה.
אחרי מלחמת העצמאות ניסו מתיישבי הר-טוב (בעקשנות בולגרית טיפוסית...) לחזור ולשקם את ביתם בפעם השלישית! אך הפעם כוחם לא עמד להם, לנוכח התעלמות המדינה מבקשותיהם לעזרה לשיקום היישוב.
באזור בו שכנה המושבה קיים היום המושב נוחם. במקום יש מוזיאון קטן על תולדות המושבה, המוחזק ע"י עמותת בני המושבה ששמו להם למטרה לשמר את מורשת אבותיהם.
"מכון איילון" שליד רחובות היה המקום השני בסיור הלימודי. זהו עוד אתר שקשור לתולדות המדינה שבדרך. במקום פעל בין השנים 1945-1948 מתחת לאדמה מפעל שסיפק את מרבית הצרכים לתחמושת קלה של ארגון ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות. גם כאן ציפה לקבוצה סיפור מרתק וסיור מעניין במפעל עצמו.
אחרי "תמונת מחזור" בחורשה בה נערך הפיקניק של ארוחת הצהרים התפזרו החברים. (קליק על התמונה להגדלתה).
למתעניינים בתולדות הר-טוב, רצ"ב חומר נוסף באתר זה.