ראיון עם שגריר בולגריה בישראל

ב-14 בפברואר, 2011 נערך ראיון עומק עם השגריר הבולגרי החדש בישראל, מר יורי סטרק, שנכנס לתפקידו בראשית השנה. הראיון הקיף שפע נושאים, החל בשינויים החלים בבולגריה בעקבות כניסתה לאיחוד האירופי ועד ליחסים ההדדיים בין ישראל לבולגריה. מר סטרק נתבקש גם לתת את דעתו לגבי תופעות אנטישמיות בבולגריה, החל ממפלגות גזעניות המיוצגות בפרלמנט ועד לתופעות חוליגאניות. מר סטרק ענה בהרחבה על כל השאלות ולא התחמק מאף אחת. הראיון נערך בשגרירות בולגריה בתל-אביב. המראיינים: בטי ליאון ואיזי אלמוג, חברי מערכת האתר "כולנו בולגרים".

 רצ"ב הראיון המלא:

ראיון עם שגריר בולגריה בישראל, מר יורי שטרק

מר שטרק הוא אדם צעיר. אנו שואלים איך עבר חודש ההתאקלמות בארץ השירות החדשה ובין היתר, האם הילדים כבר מסודרים בבתי הספר. להפתעתנו עונה השגריר כי הוא כבר מעבר לבעיה הזאת מאחר וילדיו כבר בוגרים... בן סטודנט נמצא זמנית בארץ ובקרוב ישוב ללימודיו בלונדון.  

לשאלתנו, כמה זמן עומד לרשותנו לצורך הראיון עומד השגריר שהוא עומד לרשותנו עד תום הראיון ואין לחץ זמן. מאותו רגע נמשך הראיון באווירה נינוחה ו"לא מכופתרת", חופשית מלחצים. תשובות השגריר יורדות לעומק הנושאים ומפורטות. 

שאלה: מר שטרק, גולשי האתר מבקשים לדעת כמה פרטים על הרקע שלך.
תשובה: נולדתי בפלובדיב. התמחיתי במשפט בין-לאומי במוסקבה. נוכחתי שם בשנים הסוערות והשינויים הדרמטיים במשטר ברית המועצות (ה-Perestroika). התחלתי לעבוד במשרד החוץ הבולגרי ב-1989, בעת נפילת המשטר הקודם. בתקופה זו חלו במשרד שינויים חשובים והתארגנות חדשה. היינו הדור הראשון של דיפלומטים לאחר שינוי המשטר. תפקידי הראשון במשרד החוץ היה במסגרת צוות שהכין את כניסת בולגריה למועצת אירופה. הגוף האירופי הראשון אליו צורפנו הייתה הוועידה לזכויות האדם.
השליחויות הדיפלומטיות של מר שטרק החלו בשנות ה- 90 כנציג בולגריה בשטרסבורג, ליד הוועדה לזכויות האדם שבמועצת אירופה, תחילה כסגן ראש המשלחת ואח"כ כשגריר בולגריה במועצת אירופה. מר שטרק שמח מאד על המינוי השגריר בישראל, משתי סיבות: קשר חזק לבולגריה מצד יהודי בולגריה בישראל - עובדה המהווה תשתית טובה לעבודת השגרירות, ויחס חם ואוהד כלפי בולגריה שהשגריר חש, בכל מגעיו בארץ (ולא רק מצד יהודי בולגריה). כמו-כן, בולגריה פעלה רבות בשנים האחרונות לקירוב בין שתי המדינות והיום אפשר לחוש בישראל בתוצאות של ההתקרבות.   

שאלה: מה המצב הנוכחי ביחסים בין האיחוד האירופי לבין בולגריה? 
תשובה: השתייכותה של בולגריה לאיחוד האירופי משפיעה על התייחסותה לנושאים בין-לאומיים. קיימת השפעה הדדית בן עמדות האיחוד לעמדות של בולגריה בנושאים הקשורים לאיחוד ובנקיטת עמדות במיגוון שאלות בין-לאומיות, כגון: פתרון משברים וסכסוכים. בולגריה חברה גם בנאט"ו - זירה בינלאומית נוספת בה היא שותפה לתהליכי מו"מ וקבלת החלטות בין-לאומיות ואזוריות. אגב, תורכיה אינה חברה באיחוד האירופי, אך היא חברה בנאט"ו, המהווה במה למפגש בין שתי המדינות בנושאים אזוריים (פרט ליחסים הבי-לטראליים הנובעת מהשכנות בין שתי המדינות). החברות בשני הארגונים מהווה השתייכות לקהילה בין-לאומית גדולה, המחייבת התנהגות לפי כללים שנקבעו לכולם. מדינות קטנות כבולגריה רשאיות לבקש, במסגרת מו"מ, שהכללים שיקבעו יביאו בחשבון את האינטרסים החיוניים שלהן. ואם דעתה התקבלה, בולגריה נהנית מהגנה על אותם האינטרסים, דרך השתייכותה לאיחוד האירופי ונאט"ו.

שאלה: על פי לוח הזמנים להצטרפות בולגריה לאיחוד האירופי, אחרי חודש מרץ, שנת 2013 , תהיה בולגריה חברה מלאה באיחוד האירופי וכל ההגבלות החלות עליה היום יתבטלו.  על איזה הגבלות מדובר ובמה ישתנה מצבה של בולגריה לעומת מצבה היום? 
תשובה: עד היום אזרחי בולגריה לא יכלו לעבוד בארצות האיחוד האירופי באופן חופשי. החל ממרץ 2013 ההגבלות יתבטלו ואזרחי בולגריה יוכלו לעבוד באופן חופשי בכל ארצות האיחוד האירופי.

שאלה: מה מהותו של הסכם שנגן (Schengen)? 
(הערת המערכת: שנגן היא עיר בלוקסמבורג בה נתקבל ההסכם).
תשובה: זהו הסכם אירופי המבטל את פיקוח הכניסה והיציאה על הגבולות בין המדינות החברות בו. מטרת ההסכם היא - "אירופה ללא גבולות". הפיקוח על הכניסה אל גוש השנגן מתנהל בשדות התעופה - לגבי אזרחי מדינות שאינן חברות בגוש השנגן, ועל הגבולות היבשתיים והימיים של מדינות החברות בגוש, עם מדינות שאינן חברות. כמובן שאל גוש השנגן אפשר להסתנן גם דרך הגבולות הימיים, אך הפיקוח עליהם הוא יחסית יותר קל, מאשר על הגבולות היבשתיים. שלש מדינות אירופאיות שעדיין לא נתקבלו להסכם הן: בולגריה, רומניה וקפריסין.  לבולגריה יש גבול עם תורכיה, שאינה חברה באיחוד האירופי ולכן היא מחוץ לגוש השנגן. עדיין לא נקבע תאריך להצטרפות בולגריה לגוש השנגן. הדבר יקרה כשגוש השנגן ישתכנע שבולגריה מסוגלת לפקח היטב על גבולותיה ולמנוע כניסה בלתי מבוקרת של אזרחי מדינות שמחוץ לגוש (במקרה זה - תורכיה) אל האיחוד האירופי, דרך גבולותיה היבשתיים.
(הערת המערכת: לגוש השנגן התקבלו שלש מדינות אירופיות שאינן חברות באיחוד האירופי: נורבגיה, איסלנד ושוויץ. מאידך, ישנן שתי מדינות החברות באיחוד האירופי שאינן חברות בגוש - בריטניה ואירלנד).

שאלה: ומה מצב המטבע הבולגרי ומתי צפויה הצטרפות מלאה של בולגריה לגוש היורו?
תשובה: לפי שעה לא צפויה  הצטרפות בולגריה לגוש היורו. אבל בפועל, הלב (המטבע הבולגרי) אינו מטבע עצמאי,  מאחר והוא קשור ליורו ומתנהל על פיו. תנודות הלב (למעלה או למטה) זהות לתנודות היורו. התוצאה היא שבפועל בולגריה מתנהלת היום לפי היורו. היתרון הוא ביציבות השווקים הפיננסיים מהשפעות של תנודות מטבע והחיסרון - העדר מדיניות מטבע עצמאית.  

שאלה: מהו מצבם הנוכחי של היחסים בין בולגריה וישראל? לאחרונה מדברים על שיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי המדינות, מה אתה יכול לספר על כך? 
תשובה: שיתוף פעולה אסטרטגי נמדד לא רק בתחום הביטחוני הצר. ככל ששיתוף הפעולה מקיף תחומים רבים יותר, שתי המדינות הופכות לשותפות אסטרטגיות. מאז חידוש הקשרים הדיפלומטיים ב-1990 חלה התקרבות אינטנסיבית בין שתי המדינות והיחסים נמצאים היום בנקודה גבוהה ביותר. כשגריר, אני מקווה שהיחסים יפותחו עוד יותר! אנו מקווים שראש ממשלת ישראל יערוך ביקור בבולגריה כבר השנה. שני האישים הכירו בעת ביקורו של ראש ממשלת בולגריה, מר בויקו בוריסוב בישראל, וכעת אנו מצפים שיהיה ביקור גומלין. 
ההתקדמות בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות חלה כמעט בכל תחום:
בתחום הביטחוני: עובדה המבטאת היטב את שיתוף הפעולה בתחום זה היא מינוי נספח צבאי של בולגריה בישראל, שבניגוד לעבר לא יהיה אחראי על קשרים גם עם מדינות נוספות, אלא, על קשרי שתי המדינות בלבד. בגלל קשי תקציב מקום מושבו לא יהיה בישראל, אלא בבולגריה, אך הנספח יגיע לכאן ככל שתפקידו ידרוש. ביקורו הראשון כבר התקיים (מסוף פברואר עד אמצע מרץ 2011).
בתחום הכלכלי קיימת התקדמות, אך יש עוד הרבה מה לעשות. 
תיירות: מספר התיירים הישראלים לבולגריה הגיע ל-140 אלף ב-2010 . קיים פוטנציאל להגדלת המספר ל-200 אלף. המטרה היא לגוון את סוגי התיירות, באופן שיכללו לא רק "חבילות נופש" בערי חוף הים השחור ותיירות למטרות הימורים, אלא, גם תיירות מרפא (בולגריה עשירה במעיינות מינרליים ותשתית לתיירות מרפא); ספורט החורף - קיימת תשתית מפותחת לגלישת סקי שאינם נופלים במאומה מהאתרים היפים ביותר באירופה בבורובץ, בנסקו, פמפורובו ובויטושה; טיולים בקיץ בהריה היפהפיים של בולגריה המוכרים היטב ליהודי בולגריה ואף תיירות תרבותית בסופיה ובפלובדיב. התשתית התיירותית של בולגריה שופרה מאד בשנים האחרונות ומוכנה לקלוט את התייר הישראלי ברמות השירות אליהן הורגל. לאחרונה התנהלו מגעים עם נציגי ההסתדרות הכללית שגילו עניין רב בפיתוח התיירות הישראלית לבולגריה עבור חבריה.

שאלה:  נחלק את השאלה לשניים:  א. האם בולגריה מודעת למלחמת התעמולה המתנהלת בעולם בקרב חוגים של שמאל וימין קיצוניים, שמטרתה להביא לדה-לגיטימציה של ישראל, ואיזה עמדה היא נוקטת? ב. מה עמדת בולגריה להחלטה האנטי-ישראלית שהתקבלה לפני מספר חודשים ע"י הארגון לתרבות של האו"ם אונסק"ו, שהכריזה שקבר רחל הוא למעשה מסגד, בסתירה מוחלטת לעובדות ההיסטוריות, וזאת כשבראש הארגון עומדת דיפלומטית בולגריה - הגב' אירינה בוקובה?
תשובה: בולגריה מכירה את מלחמת התעמולה המתנהלת נגד ישראל בפורומים בין-לאומיים (כולל אונסק"ו). אנו עוקבים אחרי התופעה בדאגה ומנסים למנוע התפתחות כזאת עבור ישראל. בולגריה מתנגדת להחלטות המתקבלות ע"י רוב אוטומטי מובטח לכל הצעה נגד ישראל. עמדת בולגריה היא שיש לכבד את זכויותיהן של מדינות שאינן יכולות להגן על עצמן מהחלטות המתקבלות בתהליך הצבעה מכאני, בו מובטח תמיד רוב שרירותי נגדן. כיבוד זכויותיה של מדינה קטנה במוסדות הבין-לאומיים חייב להיעשות בתהליך של מו"מ. רק בדרך קונסטרוקטיבית של כיבוד זכויות המיעוט אפשר לקדם את השלום. אם מדינה יודעת שתמיד ובכל מצב תתקבל החלטה נגדה, וזכויותיה יקופחו וקולה לא יישמע, לא יהיה לה שום רצון להישמע ולכבד החלטות כאלה.
לשאלה כיצד החלטה אנטי ישראלית יכלה להתקבל באונסק"ו - ארגון שבראשו עומדת דיפלומטית בולגריה - הגב' בוקובה, עונה השגריר: ההחלטות בארגונים מסוג זה מתקבלות ע"י האסיפה הכללית של חברות הארגון. היכולת של ראש הארגון לקבוע את ההחלטות אינה קיימת למעשה והיא מוגבלת רק לניסיונות להשפיע על ההחלטה, המתקבלת בסופו של דבר ע"י חברות הארגון.

שאלה: האם בולגריה יכולה להשפיע על החלטות האיחוד האירופי בנושא המזרח התיכון?
תשובה: שאלות הנוגעות למדיניות החוץ של האיחוד מתקבלות ע"י רוב דעות. בעיות המזרח התיכון הן בעלות רגישות גבוהה ולבולגריה יש בהן עניין רב. אינך יכול לצפות שדעתך תתקבל אם היא מנוגדת לדעת 26 החברות הנוספות. מאידך, בתשובה לשאלה הקודמת אמרתי שלא מקובלת עלינו קבלת החלטות כפויות ע"י רוב מכאני, תוך התעלמות מדעת מיעוט, שעבורו הנושא הנו בעל חשיבות מיוחדת. אנו מתייחסים להחלטות כפויות כאל החלטות זמניות, שעלולות להתפוצץ באחד הימים. החלטות יש לקבל באמצעות דו-שיח, כשכל צד מקבל וגם נותן לצד השני, עד שמגיעים לשיווי משקל. החלטות המתקבלות בדרך זאת ולא בדרך של כפייה, יחזיקו מעמד. בולגריה היא ידידה של ישראל באיחוד האירופי. ידידות זאת אינה עומדת בסתירה לקשרינו עם מדינות ערב ותפקידם של ידידים במקרה זה הוא לסייע ככל שיידרש, כדי ששלום ישרור באזור.  

שאלה: אנחנו עדים מדי פעם לתופעות אנטישמיות בבולגריה. אנחנו חיים בישראל ואיננו סובלים מתופעות אלה אך קשה לנו לשאת את המחשבה על קיום אנטישמיות בקרב העם שהציל את חיינו בימי מלה"ע השנייה. מה מצב האנטישמיות בבולגריה?
תשובה: אי אפשר לדבר על אנטישמיות בבולגריה, אלא, על תופעות אנטישמיות, הקיימות לצערנו בכל אירופה. תופעות אלה הן ברות ענישה לפי החוק הפלילי. בארצות ברית המועצות לשעבר וברוסיה, המתגאה בשיחרור אירופה מהנאצים, קיימות קבוצות נאציות ואפילו מפלגות גזעניות. למזלנו, בבולגריה אין לנו דברים כאלה.
במשטר דמוקרטי קיים קושי להגדרת הגבול בו מסתיים חופש הביטוי המובטח, שממנו והלאה מתחיל ניצול לרעה כדי לתקוף קבוצות מיעוט, או להביע השקפות בלתי נסבלות. הוועדה האירופאית לגזענות אי סובלנות ואנטישמיות ליד מועצת אירופה מפרסמת המלצות להתנהגות לטיפול בתופעות גזעניות. הוועדה ממליצה למדינות החברות, מה עליהן לעשות כדי להתמודד עם הפרת זכויות אדם, גזענות ואנטישמיות. המלצות כאלה ניתנו אף לבולגריה והיא חייבת לכבד אותן.
התופעות האנטישמיות בבולגריה אינה תוצאה של פעילות מאורגנת, אלא, פעולות חוליגאניות בעלות אופי ספורדי, המבוצעות ע"י בודדים המחקים דרך האינטרנט מה שקורה במקומות אחרים. מדובר בעיקר בכתובות גרפיטי המכוונות לא רק נגד יהודים, אלא גם נגד מוסלמים, מצבות ולוחות זיכרון. קשה לתפוש את המבצעים, אך כאשר הם נתפשים הם מועמדים לדין.

שאלה: ומה בקשר למפלגת Ataka שראשה Volen Siderov נודע בהתבטאויותיו הגזעניות? האין זאת מפלגה אנטישמית?
תשובה: לפני יציאתי לישראל התקבלתי לראיון ע"י הוועדה לענייני חוץ של הפרלמנט הבולגרי. מטרת הראיון היא הבהרה הדדית של השקפות. בקרב חברי הוועדה ישבו גם נציגים של מפלגת Ataka. נציגים אלה ביקשו ממני להבהיר לדעת הקהל בישראל, שהם אינם אנטישמים והם חשים אי נוחות גדולה שמפלגתם נתפשת בישראל כמפלגה אנטישמית. שאלה היא כמובן איך להתייחס להשקפות אותן הביע סידרוב שהרי ככלות הכל הוא ראש המפלגה. (הערת המערכת: סידרוב נודע בהתבטאויות המכוונות נגד המיעוט התורכי והמיעוט הצועני בבולגריה).  לאור בקשת נציגי Ataka בוועדת החוץ של הפרלמנט, אני סבור שיש לבדוק היטב את עמדותיה של מפלגה זאת, כדי לתת לה הזדמנות להוכיח את חפותה מהשקפת עולם אנטישמית. אני סבור שצירופנו למשפחה הגדולה של האיחוד האירופי, יוצרת בבולגריה תרבות פוליטית חדשה הסוגרת את האפשרויות לקיום קבוצות פוליטיות קיצוניות בשני קצוות הקשת הפוליטית, לטובת סולם הערכים המקובל בדמוקרטיות המערביות.  

שאלה: מה אנחנו - האגודה לידידות בין ישראל לבולגריה, יכולים לתרום לשיפור והעמקת היחסים בין שתי המדינות ומה מצפה בולגריה מישראל?
תשובה: אתחיל עם מה שבולגריה יכולה לתרום לישראל. כידידה טובה של ישראל, בולגריה תשמח לסייע ולהשתתף ככל שתתבקש בקידום השלום באזור וביטחון לתושבי ישראל.
באשר לתרומה לבולגריה: ישראל היא בעלת רמה גבוהה בטכנולוגיות המתוחכמות (ה- High Tech).  ישראל התמודדה יפה במשבר העולמי האחרון והמשק לשה ממשיך לצמוח.  יכולותיה הפיננסיות והטכנולוגיות חורגות מגבולותיה והיא מחפשת שווקי יצוא. מהצד השני ניצבת בולגריה, המציעה את הדברים שישראל מחפשת:
- כוח אדם משכיל ברמה גבוהה;
- יציבות פיננסית ופיסקלית המהווה תנאי לאקלים נוח להשקעות;
- המטבע הבולגרי (הקשור ליורו) יציב וההשקעות הזרות מוגנות מסכנת התמוטטות הלב;
- למרות ירידה בתל"ג בולגריה עברה יפה את המשבר העולמי ומהערכת הפיננסית שלה הוכיחה את יציבותה;
- בין ישראל לבולגריה קיים הסכם להגנה הדדית של השקעות וכעת עובדים על שידרוג (upgrade) ועדכון (update) של ההסכם;
- תנאים טבעיים טובים, אקלים נוח ותשתיות טובות שבעזרת האיחוד האירופי עובדים על שיפורן;
אפשרויות טובות להשקעות קיימות גם בתחום החקלאי. קיימות ציפיות גם לפיתוח התיירות מבולגריה לישראל אך בנושא זה כבר דיברנו. ננסה לפתח גם את התיירות מבולגריה לישראל, בה קיימות אפשרויות לתיירות שאינה קיימת במקומות אחרים (העלייה לרגל למקומות הקדושים).
תחום נוסף וחשוב מאד בו מצפה בולגריה לסיוע מצד מישראל: עדיין לא ידוע מספיק בעולם על הצלת יהודי בולגריה בתקופת המלחמה. סובלנות העם הבולגרי והתנגדותו למדיניות האנטישמית של הממשלה הייתה תנאי הכרחי לכך, אך יש להדגיש את אותם הפוליטיקאים שהיו בעלי המצפון, ראשי הכנסייה ואנשי הציבור שברגע המכריע קמו ובהתנגדותם הנחרצת למדיניות הממשלה מנעו את ההשמדה.  אחד מתפקידיי כשגריר, בעזרת קהילת יהודי בולגריה בישראל היא לתרום להפצת המידע על אותו אירוע היסטורי.

שאלה: הגענו לסוף הראיון.  אדוני השגריר, איזה מסר הנך רוצה להעביר לגולשי האתר ולקהילת יהודי בולגריה בישראל? 
תשובה: אני יודע שאתם נושאים את בולגריה בלבכם ועליכם לדעת שגם בולגריה והעם הבולגרי נושאים אתכם בליבותיהם. היחסים שלנו עמדו במבחן הזמן והם חזקים וקרובים.