מוצא המשפחה מהעיר וידין, ליד נהר הדנובה (בפינה הצפון-מערבית של בולגריה) בה התקיימה אחת הקהילות העתיקות ביותר בבוגלריה שתחילתה בתקופה הביזנטית ואולי קדומה יותר. התמונה שצולמה ערב הפלגת סלבדור, התקבלה מקרוב המשפחה שבתאי הלל, מחולון, שאמו הייתה אחותו של רחמים פנקס, אבי המשפחה. האב, רחמים, הוא היחידי ששרד מהאסון. אשתו - רבקה וחמשת ילדיהם: נפתלי(18), מזל(15), יוסף(13), ויוי(10) ושלי(5) נספו. בעקבות האסון חזר האב לבולגריה עם יתר הניצולים - אזרחי בולגריה שלא גורשו ממנה, ולכן הורשו לחזור. המגורשים שחיו בבולגריה בלי שהיו אזרחיה, הועלו לסלבדור בכוח ע"י משטרת בולגריה הפשיסטית. אלה לא הורשו לחזור אחרי האסון. כל החוזרים לבולגריה עלו מאוחר יותר. רחמים פנקס לא עלה. בעקבות האסון הכבד בו איבד את כל משפחתו, השתבשה עליו דעתו והוא מת בנסיבות טרגיות ב-1943 בבולגריה.
משפחת פנקס, שכאמור לא גורשה מבולגריה, היא דוגמא לאחת המשפחות השלמות ששאיפתה לעלות נבעה ממניעים ציוניים טהורים.
יהי זכרה ברוך!
