פרופסור מיכאל קונפינו הלך לעולמו

פרופסור מיכאל קונפינו

ביום ד, 16 ביוני 2010, הלך לעולמו פרופסור מיכאל (מישל) קונפינו, יליד בולגריה, מבכירי ההיסטוריונים בדורו.

מיכאל קונפינו נולד בשנת 1926 ומגיל צעיר היה חבר בתנועת הנוער הציונית בבולגריה. משנת 1945 ועד לעלייתו ב-1948 היה בין ראשיה של תנועת "החלוץ הצעיר" בבולגריה. את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטת סופיה והמשיך באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית הספר הגבוה למדעי החברה בפריס. בשנים 1953-1951 היה שליח מטעם הקיבוץ המאוחד והסוכנות היהודית בצפון אפריקה. את הדוקטוראט סיים בהצטיינות יתירה באוניברסיטת סורבון בפריס והעמיק חקר בהיסטוריה של החקלאות ברוסיה במאה ה-18.

בשנת 1959 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים, ייסד את החוג ללימודי רוסיה ועמד בראשו עד 1969. לאחר הצטרפותו לאוניברסיטת תל-אביב ייסד בה בשנת 1971 את המכון לחקר רוסיה ומזרח אירופה ועמד בראשו עד 1977. פרופ' קונפינו היה מופקד על הקתדרה לתולדות רוסיה ומזרח אירופה על שם רובין.

במהלך פעילותו האקדמית שימש מיכאל קונפינו מרצה אורח מוערך באוניברסיטאות רבות: סטנפורד, הרווארד, דיוק, שיקגו ועוד. הוא היה משתתף מבוקש מאוד בוועידות ובסימפוזיונים מדעיים בכל רחבי העולם. תחומי התמחותו היו תולדות רוסיה והיסטוריה השוואתית. מחקריו העיקריים התמקדו בבעיה האגרארית ברחבי אירופה, במבנה החברתי ובהיסטוריה האינטלקטואלית. תרומתו המדעית בולטת בשורה של חידושים בתחומי שיטות המחקר ההיסטורי ובגישתו הייחודית לשורה ארוכה ומגוונת של סוגיות היסטוריוגראפיות, ביניהן: גורמי התפתחות וקיפאון בחברה האגרארית, מעמדה של האצולה האירופית, המשכיות ושינוי בחברת האיכרים, דימויה ומעמדה של האינטליגנציה הרוסית, זרמים באנרכיזם הרוסי והבינלאומי, התפתחותו של מדע ההיסטוריה בעשורים האחרונים  ועוד.

פרופ' מיכאל קונפינו היה מורה ומרצה מכונן והעמיד דורות של תלמידים, אותם הרשים ביריעה הרחבה של משנתו כחוקר וכהיסטוריון. הוא הדריך דוקטורנטים רבים שנהנו מעצתו, מהדרכתו ומן האופקים שפתח בפניהם.

פרופ' מיכאל קונפינו היה חבר האקדמיה הישראלית למדעים. הוא זכה להוקרה רבה והיה חתן פרס ישראל להיסטוריה בשנת 1993 וכן זכה בפרס א.מ.ת. בשנת 2003.     

פרופ' מיכאל קונפינו, שכונה בפי כל ידידיו ומכריו – מישל, שמר על קשריו עם יהודי בולגריה בארץ ועם מוסדות שונים בבולגריה, הזמין משם ספרים, קרא, התעניין והיה מעודכן במתרחש בארץ ממנה עלה.

אני מבכה את מורי ורבי, אדם יקר שתרם רבות והאיר את עיני בסוגיות חשובות בעת מחקר הדוקטורט שלי וגם במהלך כל עבודתי המדעית בחקר תולדות יהודי בולגריה. אשרי מי שזכה להכירו.

תנחומים למשפחה ויהי זכרו ברוך! 

                                                                             ד"ר שלמה שאלתיאל