האביב הקצר של גרטה גרבו ספרה של נורית מנור

האם אתם זוכרים מה קרה לכם בגיל שנתיים? מי מאתנו זוכר פרטים מילדותנו המוקדמת – בגיל שנתיים-שלוש?

"הקשר הבולגרי" ותיאורים על יפו הציורית והרומנטית מסופר דרך הפריזמה המיוחדת של נורית מנור.

בזכות חייה המגוונים יכלה לזקק את חוויותיה ולכתוב ספר שנקרא כאנחת רווחה. האביב הקצר של גרטה גרבו מעביר תמונה חדה, טרייה ומרגשת. זהו ספר וינטג' מרתק, הנקרא בנשימה אחת. "אחרי שקרו בבית 'דברים', פשט והשתרר בו שקט ארוך. היה זה שקט מסוים שהסתדר בצורת הבית. שקט מובנה. השקט התאים את עצמו לחללים הגדולים והקטנים. בכל חלל השקט נשמע ונראה אחרת: בחדר המגורים – היה שקט המום, בחלל הגג שרר שקט מחריש אוזניים... בשירותים שכן שקט מתוק. בחדר ההורים היה שקט אפלולי, מסתורי ונסתר בריח האודקולון."

בספרה 'האביב הקצר של גרטה גרבו' מתארת נורית מנור את חוויותיה של ילדה בבית הוריה מגיל שנתיים ועד לגיל שבע. הילדה הקטנה מובילה את הקורא בסיפור קצבי מרתק לחוות את שראתה ושמעה סביבה, ולתוך הרגשותיה וקורותיה. סיפורה האינטימי משופע בתיאורים פסטליים, אווירה מיוחדת וניחוחות בלקניים. גם תיאורים ריאליסטיים של יפו משנות החמישים עוברים על פנינו בתמונות מפורטות, כמו בחזרה בזמן, וניתן לחיות את העלילה והתקופה. " 'יש לי מחברת סודית בארנק הקרוקדיל החום,' אמרה לי אמא יום אחד. היא באה לחופשה של כמה ימים מבית החולים, פניה היו טובים." אלה דברי הפתיחה בפרק חורשת האקליפטוס ובו רשימות אישיות שנכתבו על-ידי האם בבית החולים 'אברבנאל' בבת-ים. פרק זה ממשיך במקום שהסיפור של הילדה נקטע. האביב הקצר של גרטה גרבו הינו מסמך אותנטי בו אין הילדה שופטת או מחווה דעה, אלא מתארת ומספרת את זיכרונותיה בבולגריה ואת מהלך שלוש השנים הראשונות בארץ עם עליית המשפחה ב"עליה הבולגרית" ב-1949.

נורית מנור נולדה בדופניצה שבבולגריה ב-1944.

בנעוריה הייתה תלמידתם של הציירים שטרייכמן, מוקדי, סטימצקי וסלונים, עת למדה במכון אבני לאמנות בתל-אביב ובעין הוד. גם בכתיבה היא משתמשת במוטיבים ציוריים וכמו בציור אימפרסיוניסטי מתארת מצב בקווים פשוטים וחדים. לאחר שהתאלמנה מבעלה, איש הצוללת "דקר", והיא בת 24, נסעה עם שני בניה הפעוטים ללונדון, ולמדה ציור ואמנות בקולג' ריבנסבורן. בתום לימודיה ולידת בנה השלישי, שבה ארצה, היתה ממקימי כפר האמנים בערד והציגה מעבודותיה ברחבי הארץ. במחצית שנות השמונים עברה לתל-אביב והקימה סטודיו לגרפיקה ופרסום. עם מציאת הצוללת דקר, נפתח גם הצוהר הפרטי, והיא התמסרה לכתיבה. זהו ספרה הראשון.

רימונה גרסון