שמואל ארדיטי מספר על קורות משפחתו במלה"ע ה-2 בבולגריה בשנים 1941-43 |
|||
10/11/2009 | |||
בסיפורו המרתק מתאר המחבר בשפה קולחת איך השתקפו המאורעות שעברו על יהדות בולגריה בתקופת המלחמה על חיי היום-יום של משפחתו מזוית העיו של ילד שהיה בן 6 כשהחלו רדיפות היהודים. הסיפור כולל תיאור מפורט של הפחדים הגדולים כשחרב דמוקלס התהפכה מעל ראשה של יהדות בולגריה, השהיה בסופיה לפני הגירוש יהודי סופיה לערי השדה והגירוש עצמו. פרק הגירוש כולל תיאור משפחתו הרחבה של המחבר שנאספה ברוסה, תוך מבט אירוני קל ואוהב על היחסים בין בני המשפחה השונים. בשלב השני של הגירוש עוברת המשפחה מרוסה לכפר בולגרי טיפוסי. הסיפור כולל תיאור השתלבות משפחת ארדיטי בעבודה בחווה חקלאית של המשפחה המארחת, כדי להרויח את לחמה ולהצדיק את קיומה. הסיפור מגיע לסיומו עם נפילת המשטר הפשיסטי בבולגריה לאחר כניסת צבאות ברית המועצות לבולגריה בספטמבר 1944 ושחרור היהודים. קריאת חובה לבני הדור השני של יהודי בולגריה שנולדו בישראל.
|
|||
|
|||