ספרים חדשים ומחקרים חדשים

ספרו של ד"ר צבי קרן - "קהילת יהודי רוסצ'וק"

מחקרו של ד"ר צבי קרן (חבר קיבוץ כפר מנחם, יליד סופיה) מתרכז בקהילת יהודי רוסצ'וק (היא רוסה) מן המפוארות שבקהילות יהודי בולגריה. המחקר מתאר את סיפורה של הקהילה מראשית ימיה ועד לסוף שנות ה-70 של המאה ה-19 (תקופת שחרור בולגריה מעול התורכים).

הספר מתאר יריעה רחבה של ההתפתחות ההיסטורית של הקהילה בשלהי התקופה העות'מאנית - בשמונה העשורים האחרונים של המאה ה-19, תוך הצגת פסיפס של חיי הקהילה, על רבדיה הסוציאליים והתרבותיים המגוונים.

ספרה של בתיה ליאון – "בולגריה שלי לישראלים"

ספרה של בתיה (המכונה בטי) ליאון (ילידת שומן) כשמו כן הוא - מיועד לתייר הישראלי. הנפח הצנוע של הספר (84 עמודים) מטעה. הספרון מכיל, כמות מרשימה ביותר של מידע, לא רק על אתרי התיירות של בולגריה, אלא, כמעט בכל בתחום המעניין את התייר האינטליגנטי. התייר המבקש  "לתפוס" את בולגריה לא רק דרך נופיה (הקיימים בשפע בספר!) אלא, גם דרך נושאים הקשורים לרוב תחומי החיים: מבנה המדינה והמשטר, שפה (כולל שיחון שימושי), היסטוריה, תרבות, מינהגים, פולקלור, סגנון חיים, מטבח ועוד. מלבד תיאורי האתרים והנוף, כולל הספר מידע שימושי לתייר במספר תחומים בהם מצטיינת בולגריה: אתרי סקי, אתרי מרחצאות במים מינראליים (הקיימים בשפע בארץ זאת), טיפול בביו-אנרגיה ועוד.  הספר הוא חובה לכל תייר ישראלי המתעניין והרוצה להכיר ולראות את בולגריה קצת מעבר לבתי הקאזינו בוורנה ומעבר לסיור הבזק במסגרת חבילת 7 ימי סיור/ריצה.

ספרה של בתיה ליאון - "שיחותי עם אבי"

ד"ר שבתאי פרחי, יליד העיר שומן שבבולגריה (1910-1961) עלה ארצה עם משפחתו (אישה ושתי בנות - ביניהן מחברת הספר) ב-1949.  ד"ר פרחי היה מנהיג ציוני בולט בקרב קהילת יהודי בולגריה במשך רוב שנות חייו, בבולגריה ובארץ. הוא היה אידיאליסט מושבע, חדור אמונה ברעיון השילוב בין הציונות והסוציאליזם.

בראשית דרכו בארץ התיישב ד"ר פרחי ביפו ועסק לפרנסתו במקצועו - רפואת שיניים.  אך בהיותו נגוע בחיידק הפוליטי משחר נעוריו, נשאב מהר מאד לוואקום המנהיגות בקרב יהודי בולגריה שהיו זקוקים לעזרה ויד מכוונת בצעדיהם הראשונים בארץ.  ד"ר פרחי השתלב בחיי הציבור בכמה מישורים: היה חבר בהנהלת איחוד עולי בולגריה, יו"ר הליגה לקשרי תרבות ישראל-בולגריה וחבר מפ"ם.
מעבר לכל אלה היה ד"ר פרחי פובליציסט - שותף פעיל בעיתון "על המשמר" בבולגרית מיום היווסדו ב-1953 ועד יום מותו ב-1961.  כתיבתו ב"על המשמר" משקפת את השקפת עולמו כמעט בכל תחום בחיים אולם התחום החביב עליו היה ונשאר התחום האידיאולוגי.  הוא נשאר נאמן לרעיון הסוציאליסטי והמשיך להאמין בצדקת דרכו של הגוש הסוציאליסטי. אך בהיותו ציוני נאמן, הוא שר שיר הלל על הישגי המדינה בעשור הראשון לקיומה.
הספר עוסק בחשבון נפש נוקב וכואב שעושה המחברת עם אביה האהוב על רקע רעיונותיו ואמונתו שהכזיבו לכל אורך הדרך.  המחברת עוסקת בהשוואה בין הרעיונות הנשגבים שאביה האמין בהם בחייו, לבין המציאות העגומה של חיינו.  במידה רבה זהו חשבון נפש שמדינת ישראל ובעצם כולנו חייבים לעשות עם עצמנו - לאן שאפנו להגיע ולאן הגענו למעשה. רצ"ב מסמך עם פרטים נוספים.