פנייה ל"יד ושם" להכריז על ליליאנה פניצה כ"חסידת אומות העולם"

אלכסנדר בלב, האנטישמי המנוול שעמד בראש הקומיסריון לענייני יהודים בבולגריה בתקופת מלה"ע השנייה, ייזכר לדיראון עולם כרודף היהודים וכמי שהגה ביחד עם שותפו הנאצי מארגון ה- SS תיאודור דאנקר, את התכנית לשלוח את יהודי בולגריה במהלך 1943 למחנות המוות. יהודי בולגריה (בגבולות הישנים) ניצלו בסופו של דבר והתכנית השטנית לא יצאה כולה אל הפועל. אך בלב הצליח לשלוח אל מותם 11,300 מבני עמנו מטראקיה ומקדוניה - שטחים שנכבשו מיוגוסלביה ויוון ע"י הגרמנים ונמסרו על-ידם לשלטונה של בולגריה.

להצלת יהודי בולגריה פעלו כמה גורמים ולמשימה התגייסו כמה אישים בולטים מהשורה הראשונה של הציבוריות הבולגרית. אולם כפי שמסתבר, גם אזרחים פשוטים נרתמו למשימה ועזרתם הייתה בעלת חשיבות מהמדרגה הראשונה. אנשים פשוטים ולא בעלי שררה, עזרו תוך סיכון מודע שלקחו על חייהם. המחקר ההיסטורי על הצלת יהודי בולגריה מתנהל עד היום וההיסטוריה עדיין לא אמרה את מילתה האחרונה.

במשרדו של אותו המן ארור - בלב, הועסקה מזכירה אישית בשם ליליאנה פניצה. ליליאנה ידעה כל מה שמתרחש במשרדו של בלב והייתה בעלת גישה חופשית לכל מסמך שנכתב במשרד. היא העבירה לראשי הקהילה היהודית את הפרטים הראשונים על מזימת ההשמדה הנרקמת מתחת לאפם. המידע הגיע אליהם בזמן אמיתי ונתן להם שהות להתארגן ולגייס תומכים לסיכול המזימה. ליליאנה שהמשיכה לספק ידיעות לראשי הקהילה גם לאחר הדיווח הראשון, פעלה מתוך הכרה ברורה שאם תיתפס תשלם בחייה. 

שמואל ארדיטי (בנו של חה"כ לשעבר, בנימין ארדיטי ז"ל) שאביו היה ממנהיגי הקהילה, התוודע לסיפור מכלי ראשון. מר ארדיטי פנה בדצמבר 2006 אל מוסד "יד ושם" כדי שזה יכריז על ליליאנה פניצה כחסידת אומות העולם (רצ"ב פנייתו).  "יד ושם", בשני מכתבי תשובה, לא נענה לבקשה.  (רצ"ב מכתבי התשובה לפנייה).