על "הבושה" להיות בולגרי

על "הבושה" להיות בולגרי

בראיון עם ישראל פנקס – "הארץ"  ב-6.2.15 במדור "תרבות וספרות" נאמר:
"אין מקום לעניין הזה של בולגריה. הוציאי מהלקסיקון כל קשר לבולגריה. אין לי שום זיקה תרבותית למקום הזה, ומבחינה שירית שום קשר!"
חזר והדגיש בתקיפות.

ראיון עם מירה עוואד – חוצה ישראל עם קובי מידן חינוכית ערוץ 2
"על ערסים ופרחות"  - ערוץ 8  הוט

                       ==========

הרי לכם תמליל שירו המחויך של דני סנדרסון

"המנון ליום חול"
ברקיע שמש זורחת
ומעל עפות ציפורים
ויבוא היום וכולם ידעו
שכולנו בולגרים.

     ילדים בגן ישחקו
     עוד מעט הם מבוגרים
     ויבוא היום גם הם יהיו
     כמו כולנו, בולגרים.

אנשים רבים יש בינינו
לבנים, חומים ושחורים.
מבחוץ כולם נראים שונים
אך בפנים הם בולגרים.

גם אתר הבית של יהודי בולגריה קרוי "כולנו בולגרים".

יהדות בולגריה היא קהילה יהודית רבת קהלים. בולגריה, השוכנת על צומת דרכים בין המערב למזרח, בפינה הדרום-מזרחית של אירופה, תמיד משכה אליה יהודים מכל הזרמים.
היהודים בבולגריה שמרו כל אחד על מסורת המקום שממנו באו, מבלי שיהיו דתיים פנאטיים, וכך נשתמרו אצלם שפת הלאדינו ופיוטי יהדות ספרד, בצד אהבת התיאטרון, המוסיקה הקלאסית והעממית והספרות הרוסית והמערבית כאחד.

השפה הבולגרית (וכתב ה"קיריליצה" אשר הגו הנזירים הבולגרים קיריל ומטודי ואשר אומץ על ידי רוב העמים הסלאביים) הייתה גם השפה שאומצה על ידי יהודי בולגריה בנוסף ללאדינו ובה ביטא המשורר הנפלא סימצ'ו איסאקוב את כמיהתו לארץ ישראל כבית לאומי ליהודים. 

היהודים בבולגריה שלפני מלחמת העולם השנייה למדו בתיכון והאוניברסיטה הבולגריים, שרתו ולחמו בצבא הבולגרי והשתלבו בחיי התרבות והמסחר המקומיים. יחד עם זאת קיימו חיי קהילה תוססים: מכבי, מקהלת צדיקוב, ארגוני נשים ונוער, מועדונים פוליטיים וספרותיים ומוסיקליים.

ערב מלחמת העולם השנייה מנו כ-50,000 נפש וגם בתום המלחמה, בה סבלו רבות – לא פחת מספרם. הם ניצלו מגירוש ומהשמדה במחנות המוות הודות להתערבות סופרים, משפטנים ואנשי רוח אך בראש וראשונה הודות לראשי הכמורה הפראבוסלאבית - סטפאן וקיריל – (לימים חסידי אומות העולם) וכן שר המשפטים והשופט, ולימים סגן יו"ר הפרלמנט דימיטר פשב. פשב סיכן ואף איבד את הקריירה שלו בשל מחאתו האמיצה הגלויה נגד גירוש היהודים. הוא הוכרז כחסיד אומות העולם ב-1973 בהיותו על ערש דווי .

באחרונה החליטו ב"יד ושם" לערוך לכבודו טקס נוסף ומיוחד ב-26.2  ש.ז. הפתוח לציבור, בו יוענק האות מחדש לידי אחייניתו שתגיע במיוחד לשם כך.
אנדרטאות של דימיטר פשב מוצבות בבירה סופיה, בעיר מגוריו קיוסטנדיל (שם ביתו הפך למוזיאון) ובמועצת אירופה – בארמון אירופה בשטרסבורג. לוח זיכרון מוצב בכיכר המזרקה בשד' ירושלים ביפו וכן נקראו רחובות על שמו בערים אחדות, כולל וושינגטון.

הסופר-עיתונאי האיטלקי גבריאלה ניסים הקדיש לו ספר "האדם שעצר בעד היטלר". דמותו של פשב היא תמצית המוסריות והמצפון של העם הבולגרי.

יהודי בולגריה עלו לישראל עם הקמת המדינה מתוך ציונות ועם צער פרידה מהמדינה היפה בה גדלו וניצלו מגירוש והשמדה. גם לבניהם ובנותיהם שנולדו בארץ הם הנחילו את האהבה והכרת התודה לעם הבולגרי, לתרבות ולפולקלור הבולגרי. להזכיר אחדים מהם – המחזאי נסים אלוני ואחיו השופט שאול אלוני, הרמטכ"ל גבי אשכנזי ומפקד חיל אויר עידו נחושתן, הרופא והסופר חיים חיימוב, מיכל אנסקי, אושרת קוטלר, מאות פרופסורים, רופאים, מהנדסים, משפטנים ואמנים. בנוסף לאלה המנויים בויקיפדיה כ"יהודים מבולגריה".

ואולם ישנם גם אחרים:
הזמרת והשחקנית המקסימה מירה עוואד -  בת לאב ערבי ישראלי אשר נשא לאישה כסטודנט משוררת בולגריה וחזר להשתקע עמה בישראל. מירה עוואד מזהה עצמה כערביה בלבד מבלי להכיר בתרומה המכריעה שיש להשפעת אמה על עיצוב אישיותה והמטען התרבותי שהיא נושאת. היא מודה כי השפה הראשונה בה דיברה הייתה השפה הבולגרית, אולם בזה תם כביכול הקשר שלה לתרבות הבולגרית. האמנם?

ומה נאמר על הסופר והמשורר המוערך ישראל פנקס, יליד בולגריה, חתן פרס ישראל שהגיע לגבורות, ואשר משווה עצמו לזוכה פרס נובל אליאס קאנטי (אף הוא יליד בולגריה), אך מתכחש מכל וכל לכל קשר לבולגריה ומודה כי הוא "פוזל קצת מערבה".

בעלותו לארץ בגיל 9 ב-1944 התחנך ישראל פנקס בבן שמן. איזה רגשי עליונות הפגינו המקומיים שם  שגרמו לפנקס - כמו לדן בן-אמוץ  -  להתכחש כליל למוצאו ?!
אבל ההפסד כולו שלו.
על כך כתב מחבר ספר המחקר ההיסטורי של ההיסטוריה הסלאבית-בולגרית – הנזיר פאיסיי הילנדרסקי Payisii Hilendarsky  במבוא לספרו:
"בולגרי אל תתבייש בבולגריותך"
ובימי בחירות אלה כאשר השד העדתי שוב יוצא מהבקבוק, ראה "על ערסים ופרחות" המשודר בערוץ 8 בהוט, טוב לחזור לשירו של סנדרסון:
"אנשים רבים יש בינינו, לבנים, חומים ושחורים, מבחוץ כולם נראים שונים, אך בפנים הם בולגרים. 

רנה שעשוע חסון,
משפטנית, נושאת אות "נשים במשפט"
ויקירת רמת השרון

 טל.03-5406899
נייד 054-4406899
e-mail:rena.shashua@gmail.com

הערת מערכת האתר:
לגולשינו שלא שמעו עדיין את שירו הנחמד של דני סנדרסון "כולנו בולגרים", רצ"ב קישור:

https://www.youtube.com/watch?v=fh9YulpDrfc