קהילת יהודי בולגריה מרכינה ראש לפני זכרו של השופט מישאל חשין ז"ל

בשבתו בראש הרכב של 7 שופטי בית המשפט העליון, כתב כבוד השופט חשין את פסק הדין שהכיר ביהודי בולגריה כניצולי שואה. פרט ליו"ר עצמו, כלל ההרכב את השופטים הבאים: ד. בייניש, א. פרוקצ'ה, א. גרוניס, א. חיות, א. ריבלין ו-א. לוי. פסק הדין (שנכתב ע"י מ. חשין) התקבל ברוב דעות, בהתנגדות א. לוי בלבד.  כל יתר השופטים הצטרפו לפסק הדין של מישאל חשין.

למען ההיסטוריה ואלה שלא מכירים את הסיפור נחזור על עיקרי ההשתלשלות המשפטית:
בסביבות שנת 2003 פנו יוסף גרנות, בלה פרנקו, סימן-טוב אדמונד ויהודית פרנקו סידי, כולם יוצאי בולגריה שגורשו מבתיהם בשנת 1943, אל "הרשות המוסמכת לפי חוק רדיפות נאצים"  (מן הסתם - חלק ממשרד האוצר) וביקשו שיכירו בהם כזכאים לפי החוק לנרדפי הנאצים, מפני שבגירוש שעברו נשללה מהם חירותם. הרשות המוסמכת דחתה את בקשתם בנימוק שמאחר והמגורשים לא לוו ע"י שוטרים או חיילים חמושים, הרי שחירותם לא נשללה, כפי שהחוק להכרה בנרדפי הנאצים דורש. ארבעת הטוענים ערערו על החלטת הרשות המוסמכת בפני וועדת הערר הפועלת לפי החוק וזו קיבלה את ערעורם בקבעה שאמנם חירותם נשללה ע"י הגירוש, אף כי לא לוו ע"י שוטרים חמושים. הרשות המוסמכת ערערה על החלטת וועדת הערר לפני בית המשפט המחוזי, שקיבל את טענתה. ארבעת הטוענים שלא התיאשו, ערערו על פסיקת בית המשפט המחוזי, הפעם לפני בית המשפט העליון. כך הגיע הסוגיה לדיון בבית המשפט העליון, אשר פרסם את החלטתו ב-9/10/2005.  

רצ"ב קישור לפסק הדין המלא של בית המשפט העליון בעניין יהודי בולגריה.

פסק הדין הוא מלאכת מחשבת, המצדיקה את התואר גאון בו כינה נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, את השופט מישאל חשין. קריאתו היא הנאה אינטלקטואלית. ניתן ללמוד מפסק הדין על מה שעבר על יהודי בולגריה בתקופת רדיפות היהודים ע"י המשטר הפשיסטי בבולגריה בתקופת מלה"ע השנייה. 

כקהילה, חייבים אנו חוב של כבוד לשופט חשין אשר עשה עמנו צדק ובזכותו הוכרנו כניצולי שואה!
יהי זכרו ברוך!