עליתי ארצה בגיל 7 שנים והתמזל מזלי לגור ליד "בית החרושת לקרח" ו"בית החרושת לבוזה", שהיו צמודים אחד לשני.
אני הייתי ממונה מטעם משפחתי להביא יום יום 2 קוביות קרח וכן 3 בקבוקי בוזה.
אהבתי את הטעם של הבוזה ועד היום לכתיבה מייל זה אני חשה אותו על שפתי.
ידוע כי נשים מניקות היו צורכות המון המון "בוזה" כדי שיהיה להן חלב להניק את ילדיהן.
לעניות דעתי אין בארץ מקום לייצור "בוזה" והוא נותר המשקה של הבלקן.
אז בוא נרים כוסית של יין ארז היקר לתחילתו של שבוע חדש - ממני בקי♥♥
נ.ב. "בוזה" מאד מאד מאד משמין ואולי טוב שאינו בנמצא כאן בארץ ☺☺☺☺