הערכת מפעלו של ד"ר ברוך קונפינו - ד"ר שלמה שאלתיאל

מפעל העלייה של ד"ר ברוך קונפינו, שהחל עקב ההרעה במצב היהודים והרצון הגובר לעלייה, הפך במשך הזמן גם לגורם שהשפיע והגביר את הרצון לעלייה. נוסף על ההישגים הישירים בהעלאתם של כמה אלפי יהודים מבולגריה, מהונגריה, מסלובקיה, מפולין ומארצות נוספות, היו למפעלו של קונפינו גם הישגים עקיפים: א. יציאתו של כל עולה-מעפיל מארצו והצלחתו להגיע לארץ נטעו תקווה בקרב הנשארים והצביעו על כיוון ההצלה. להצלחתו של כל טרנספורט הייתה השפעה רבה על היהודים בארצות המוצא של המעפילים; ב. בזכות יכולתו של קונפינו לבסס את אפיק ההצלה דרך בולגריה ויחסם הסובלני של שלטונות בולגריה למעבר יהודים אל הים השחור בשנים 1939-1940, גברה ההכרה שבשביל הפליטים היהודים מאזורים מסוימים "המעבר לארץ ישראל פתוח רק דרך בולגריה".

ייתכן שגולת הכותרת של מפעל העלייה של קונפינו הייתה הגשמת רעיון ההצלה העצמית. בתנאים הקשים שהחריפו והלכו, בלטה חתירתו לגייס את הכוחות המקומיים למען עלייה והצלה בטרם פורענות. אין סימן לכך שהוא חזה את השואה (כפי שנטען לאחר מכן), אך ברור שהלהט שאפיין את פעולתו והסיסמאות בדבר אבקואציה ועלייה ב' גם במחיר סכנת חיים – ניזונו מתפישתו הקטסטרופלית בנוגע לעתיד הנשקף לעם היהודי. בכל זאת, אף כי בשנים 1939-1940 עלו מבולגריה מאות ואלפים, רעיון האבקואציה לא התגשם.

יוזמתו של קונפינו בשנים 1939-1940, נבעה משתי הנחות יסוד. האם התאמתו? הנחת היסוד הראשונה הייתה שניתן לבצע עלייה בלתי לגאלית ולהגדיל את ממדיה. הנחה זו התאמתה והוכחה על ידו וע"י אחרים. לפי ההנחה השנייה, ליהודי בולגריה צפוי גורל הדומה לגורלם של שאר יהודי אירופה שנפלו תחת שלטון גרמניה, ולכן יש להביא ל"אבקואציה" של האוכלוסייה היהודית מבולגריה לארץ ישראל. התמונה הקודרת שחזה קונפינו אמנם לא התאמתה במלואה וכלשונה, אך גם על יהודי בולגריה ריחפה סכנת ההשמדה, כפי שארע במרס 1943 ליהודי תראקיה ומקדוניה, שהיו תחת שלטון בולגרי. קונפינו קבע לעצמו שני עקרונות יסוד, שנועדו להנחות את פעילותו למען עלייה ב', שאותם ניסח במכתבו הפרוגרמאתי לאקוש אפשטיין במרס 1939. מה הייתה מידת דבקותו בשני עקרונות אלה?

1. על הטרנספורטים להיות מאורגנים ומתואמים, כדי לא להביך ולא להעמיד את החוגים הקשורים בדבר בארץ ישראל בפני עובדה מוגמרת ולא לגרום לסחטנות מצד מבצעי הטרנספורטים; ניתן לומר, שהעבודה הארגונית, שהושקעה ברוב ההפלגות שהתבצעו ביוזמתו של קונפינו, הניבה תוצאות סבירות, בהתחשב בתנאים הקשים ששררו באותה עת. לא כן בעניין התאום עם הגורמים הממונים על עלייה ב' בארץ. למן ההפלגה של ספינתו הראשונה, פעל קונפינו ללא תאום עם גורם כלשהו בארץ, כל זאת, בניגוד לכוונותיו בראשית דרכו.

2. "יש למנוע מיזמים פרטיים לעסוק בעלייה ב', משום שהם עושים את זאת משיקולים ספקולטיביים", היה העיקרון השני, שקבע קונפינו במכתבו לאפשטיין. כאמור, קונפינו החל את דרכו בעלייה ב' מטעמה של "אגודת הציונים הכלליים ע"ש תיאודור הרצל" בסופיה, אך כבר בארגון הפלגתה של ספינתו הראשונה פעל כיזם פרטי לכל דבר, כלומר, בניגוד לעמדה הנחרצת שהביע במכתב זה. קונפינו עצמו קבע שהיזמים הפרטיים של עלייה ב' "עושים זאת מטעמים ספקולטיביים" ואכן, בני התקופה ביקרו את קונפינו על המחירים הגבוהים שגבה תמורת השירות הירוד שהעניק למעפילים; על התשלום בעד ההורדה לחוף שלא הייתה מאורגנת כלל; על הסיכון הרב שהיה קיים בשיטת הנחיתה ועל הרווחים הנאים שזכה בהם מצרת היהודים. בניגוד לדעות אלו טען שותפו ועוזרו של קונפינו, אקוש אשפטיין: "מכל מקום, עלי לקבוע שקונפינו פעל כל הזמן, כשמניעים אנוכיים ממנו והלאה. הכספים הרבים שעברו מיד ליד, לא שימשו מעולם לצרכיו האישיים או המשפחתיים. אך הוא לא הבין בהיבטים החומריים, לא היה לו חוש לכך, ומכיוון שיהודים בולגרים, סלובקים והונגרים, היינו הך היו בעיניו, השתמש בלא פקפוק בכספו של האחד למטרותיו של האחר".

מן האמור עד כה ניתן לסכם, שלא עלה בידו של קונפינו להישאר נאמן לעקרונות שקבע למפעלו בראשית דרכו בשנת 1939, אך ספק אם השמירה על העקרונות הייתה העיקר בעיניו. האיש ראה את עצמו כשליח הצלה ופעל למען מטרה אחת ויחידה: להוציא יהודים רבים ככל האפשר מאירופה ולהביאם לחופי ארץ ישראל. לכן יכולתו לדבוק בעקרונות ובסייגים, הייתה בעיניו בעלת חשיבות משנית בלבד.

קונפינו היה איש העקרונות הגדולים, בעל ה"פנטאזיות" ו"פרויקטור" בלתי נלאה; אידיאליסט נלהב שפעל מתוך אמונה, שהעלייה הגדולה היא הדרך היחידה להצלה. גם בעקבות התגובות הקשות בקרב יהודי בולגריה, לאחר שטבעה "סלבדור", נגד העלייה שאורגנה על ידו ונגדו אישית, לא שינה את דעתו והמשיך להאמין שהעלייה היא דרך ההצלה היחידה, ועוד בטרם דעכו בציבור הכאב והזעם על טביעת "סלבדור", כבר רקם תכניות חדשות. ביוזמתו ובפעילותו של קונפינו יש לראות ביטוי לתגובה ספונטאנית לגורל היהודי. יסוד זה של מפעלו גבר על כל חישוב אחרי בשנים 1939-1940. חשוב להדגיש, שראיית העלייה הבלתי לגאלית, כאקט פוליטי נגד השלטון הבריטי ומדיניותו, היא עניין מאוחר המופיע רק בספרו של קונפינו, במהדורה שיצאה לאור בארץ בשנת 1965 ואין לו אזכור במהדורה הראשונה של ספרו שיצאה לאור בבולגריה בשנת 1946.

קונפינו השקיע מאמצים רבים במטרה להעלות את יהודי בולגריה בשנם 1939-1940, והאמין שהדבר הכרחי ואפשרי. למרות הצלחתו להעלות אלפי יהודים, נותר מפעל העלייה הבלתי לגאלית שלו שנוי במחלוקת. אחרי הכל, עדיין נותרה השאלה, מה הניע והריץ יהודי מיושב ומבוסס - רופא במקצועו ועסקן ציוני מרכזי - להתמסר לפעילות אינטנסיבית ומורטת עצבים, לסכן ולהסתכן, להפר חוקים, לזייף תעודות וחותמות, ולתמרן בין המשטרה, משרד הפנים, שלטונות הנמלים והרכבות; לנהל משא ומתן עם בתי מלון, בעלי ספינות ויורדי ים מפוקפקים; להיכנס לעסקי הובלה ימית, מטבע זר, קשרים בין-לאומיים מחתרתיים, נסיעות וטיסות בתנאי 1939-1940; ולבסוף (ולא במקום אחרון) להגיע לעימות אידיאולוגי עם ידידיו ולהישאר "בבדידות מזהרת" בקרב מנהיגי יהדות בולגריה?

מתנגדיו הקיצוניים ישיבו: מניעיו היו עסקיים; המתונים יותר יאמרו: כוונותיו היו טובות - הצלת יהודים, אך הוא סיכן אל חיי העולים; לעומת כל אלה היו גם מעפילים, שכעבור שנים רשמו את קונפינו ואת ספינתו "רודניצ'אר" בספר הזהב של "קרן קיימת לישראל".

מכל מקום, אין ספק, שבשנים 1939-1940, הוסיף ד"ר ברוך קונפינו פרק חשוב מאד, אם כי שנוי במחלוקת, למסורת העלייה הבלתי לגאלית מחופי בולגריה, מסכת שראשיתה בשנת 1932 וסיומה עם הקמת המדינה.