שיתוף ברגשות – מודל חינוכי שפותח ע"י אבי פנקס
המטרה הכללית של המודל היא לצמצם את האלימות בכיתות הלימוד בבית הספר. עם זאת יש למודל תוצאות חיוביות נוספות, המוצגות בהמשך.
תלמיד אינו בא לבית הספר בהחלטה להיות אלים. קרה לו משהו רע: רב עם ההורים, מישהו הרביץ לו, הסבא האהוב בבית חולים, מישהו מתעלל בו, מישהו סוחט אותו. הוא יושב בשקט אבל רע לו, כלל אינו מקשיב למורה או לנעשה סביבו. כל כולו נתון למחשבות טורדניות. ואז מישהו נוגע בו לא בכוונה. ישר אגרוף בפרצוף! מה קרה, למה הרבצת לו, הוא רק נגע בך לא בכוונה!
לאגרוף אין קשר לנגיעה הקלה שקדמה לו. הבחור ישב מתוח כמו קפיץ, הנגיעה שחררה את הקפיץ, שהפעיל אלימות. כך הוא מוציא החוצה את תחושותיו השליליות.
אנחנו לא יכולים למנוע את מה שכבר קרה לתלמיד ואיננו יכולים למנוע ממנו להרגיש רע. אנחנו כן יכולים לאפשר לו לפרוק את תחושותיו השליליות בדרך חיובית, לטובתו ולטובת הכתה.
מטרות המודל:
• צמצום הפרעות ואלימות בכתה ובהפסקות.
• שיפור יכולת ההתבטאות.
• תקשורת בכבוד בין שווים.
• חשיפה וטיפול במצוקות של תלמידים.
• סיוע לפתרון בעיות שמעלה התלמיד.
• סילוק מחסומים המפריעים ללמידה.
• שיפור תחושת האחווה והשייכות של התלמידים.
• פיתוח יכולת של התלמידים לעמוד מול קהל.
• העצמת התלמידים ושיפור הביטחון והדימוי עצמי.
• מניעת חרם תלמידים.
• הקניית יכולת להביע אמפתיה ולעודד.
• טיפוח נכונות ויכולת לדבר ולשתף בחוויות.
• להבין שמה שהוא מרגיש גם אחרים מרגישים וה"שד" לא נורא כל-כך.
• לראות במחנך מבוגר משמעותי שמקשיב ומסייע ולא מבקר ושופט.
איך זה פועל?
תלמידים משתפים את חבריהם לכתה במצוקות או בשמחות שחוו. לאחר שהתלמיד מספר על מצוקתו או שמחתו, חבריו מגיבים באמפתיה או במתן עצות. הפעילות מתקיימת לאורך כל השנה ומביאה לשינוים חיוביים בהתנהגות התלמידים. בשאלונים שמילאו תלמידים בכיתות ד'-ה' של בית הספר היסודי (אחרי התנסות עם השיטה) רוב התלמידים הסכימו שהפעילות דרך המודל החינוכי מצמצמת את האלימות פיסית והמילולית. במקביל שיפרו התלמידים את יכולתם לעמוד מול קהל, וביכולתם להביע אמפתיה.
שיטת ההדרכה:
ההדרכה כוללת ארבע פגישות עם המורות של הכיתות בהם מיושם המודל, בתהליך שנמשך 9- 11 שבועות.
תגובות בעקבות התנסות עם המודל.
תגובות של מורות ויועצות:
• רגשות זה דבר שאם אין אותו, אני לא יודעת איך אנחנו יכולים לעבוד. היתרון ומה שזה מוסיף לי זו הצורה השיטתית שזה בנוי והתהליך... יכניס אווירה חיובית באקלים הכיתתי.
• סוף-סוף יש משמעות אמיתית למושג: "מחנכת". אם אני אעשה זאת, אהיה באמת מחנכת, לא רק לימודים, אבחונים..... אין לי ספק שהילדים צמאים לזה.
• זהו כלי נהדר שנותן מענה לתלמידים ולי כמחנכת בשיתוף, הכרות וגיבוש הכיתה. כלי נהד.jpg)
ר לפתרון בעיות.
• מאוד חסר אצלנו בכיתה כל הנושא של הקשבה, שיתוף ברגשות, תחושה שהם כיתה. אני אצטרך לעבוד הרבה בנושא של תרבות הדיבור. מבחינתי, הייתי מקיימת את הפעילות יותר מפעם בשבוע.
• שיתוף ברגשות זהו צורך בסיסי. זה יוסיף לכיתה ויגבש אותה. הדבר מבורך בעיני.
• רגשות זה ה"אדם" ואם לא ניגע באדם לא נצליח לגעת בכלום.
• יועצת: שינוי מקצה לקצה בהתייחסות התלמידים לכל אירוע שהעליתי.
• מורה לאנגלית: בשבועות האחרונים נראה כי חל שינוי בהתנהגות הילדים בכיתה, הם רגועים יותר, יש תרבות דיבור ועבודה שקטה. הרבה יותר נעים להיכנס לכיתה. אני ממשיכה להפיץ ולדרבן להתעסק בשיטה זו. הלמידה הזו הייתה עבורי ועבור הכיתה מקפצה נהדרת.
תגובות תלמידים:
• יהב: אדם משתף ברגשותיו את אלה שהוא בוטח בהם וסומך עליהם. מי שמשתף ברגשותיו מרגיש הקלה ושמחה. הוא יודע , שאלה שסיפר להם יוכלו לעזור לו ולתמוך בו. זה דבר נפלא לאדם שמשתף ברגשותיו.
• אבישג: תוך כדי שיתוף ברגשות אנו לומדים מילים חדשות ופירושים חדשים. אנו פותחים סודות ביחד ומגלים דברים חדשים על ילדי הכיתה ושם גם מקבלים הצעות ותמיכות. זה ממש כיף.
• עילי: לא לשמור בבטן כי זה יעשה כאבי בטן. גם בטוב וגם ברע אהיה לצידך לעולם.
• לינוי: שתוף ברגשות משחרר ועוזר מאד להוציא דברים שלא היינו מעזים לומר. זה עוזר בתמיכה שאנו תומכים בילד/ה שמספר.
• ישראל: שיתוף ברגשות יעזור לי לתקן אולי את הדברים הרעים שעשיתי. זה בכלל ייתן לי דחיפה לקידום.
• גלי: שיתוף ברגשות הינה פעילות קבוצתית שנועדה לפתח אנשים, לדבר על ליבם ולהעשיר את שפתנו ואת אוצר המילים. אני מאד אוהבת פעילות זו כי אני אוהבת לעזור כשאני יכולה.
• אביב: השיתוף ברגשות מעשיר את שפתינו, מגבש את הכיתה. השיתוף ברגשות גורם לכבוד, תמיכה, מתן עצות לאחרים ואמון.
תשובות תלמידי כיתה ב' לשאלה: האם הפעילות חשובה?
• זה חשוב, כי אם לא נדע שחבר שלנו עצוב לא נוכל לשמח אותו.
• זה חשוב כי חשוב להוציא מהבטן דברים כואבים.
• חשוב לשתף מורה אם משהו מאיים עליך וכך היא תוכל לעזור לך.
• תמיד שאני משתפת ברגשותיי החברים מציעים לי איך להתגבר וזה עוזר לי.
• אם לא אשתף יהיה לי לא נעים כל היום.
האם לדעתכם שיתוף ברגשות מפחית אלימות?
• כן, אפשר לבקש סליחה ולהבין גם את הצד השני.
• מי שבא כועס מהבית יכעס כל היום על החברים ותתפתח אלימות, חבל.
האם שיתוף ברגשות עוזר ללמידה?
• ברור, כשאני עצובה אין לי חשק ללמוד. אם אני משתפת ברגשותיי, הכאב עובר, אני לא עצובה ויש לי חשק להקשיב למורה וללמוד.
• כשנהיה גדולים לא תהיה לנו פעילות כזאת אבל אם נעשה את זה עכשיו נדע לעשות לבד שנהיה גדולים.
• אם אני כועסת אני עצובה ואז אני לא מרוכזת בלימודים ולא יוצא לי טוב.
