צ'ירפאן Chirpan |
|||
עיירה בבולגריה, במחוז סטרה-זגורה, כ- מקור שמה כנראה מהחאן הסמוך, צ'אפאנלי (Chapanli), שקירותיו היו עשויים סורגי עץ, צַ'רַפְייֵה בטורקית. ראשיתה של העיר סביב המאה ה-17. העיירה שימשה מרכז מסחרי ממנו יצאו שיירות סוחרים אל אדירנה (Edirne), איסטנבול ולכיוון מוריאה (– Morea יוון של ימינו). כשהסתיים השלטון העות'מאני (1878) קמו מפעלים לעיבוד כותנה, טחנות קמח, תעשיית חמאה, ועוד. צ'רפאן והאזור ידועים ביין המשובח שלהם. ב-1956 מנתה האוכלוסייה 15,500 נפש, ב-1975 – 21,000 נפש, וב-1992 מנתה 19,800 תושבים.
הקהילה היהודיתיהודים התיישבו בצ'ירפאן במאה ה-19. רובם עסקו אז במסחר זעיר בעיירה ועם כפרי הסביבה. בהמשך היו גם יהודים בעלי מלאכה כגון פחחים וסנדלרים. בסוף המאה ה-19 התגבשה קהילה יהודית מסודרת, עם בשנת 1879 חיו בצ'ירפאן 235 יהודים. ב-1885 ירד מספרם ל-190. בשנת 1880 הוקם בעיירה בימי מלחמות הבלקן (1913-1912), שב ועלה מספרם של בני הקהילה היהודית והגיע ל-275 נפשות (מתוך אוכלוסייה של כ-12,000 תושבים). לצבא הבולגרי שלחם באותן מלחמות גויסו 50 גברים מבני הקהילה. למשפחותיהם הצליחו ארגוני צדקה מבולגריה ומחוצה לה, לאסוף קרוב ל-950 פרנקים צרפתיים. ב בשנת 1928 אירעה רעידת אדמה בדרום בולגריה, שמרכזה היה בקרבת העיירה. בתים ורכוש נהרסו וכלכלת המקום נפגעה. הקהילה היהודית של סופיה סייעה בשיקום הקהילה היהודית המקומית. בין השנים 1924-1941 עלו לארץ 7 משפחות מצ'ירפאן (בסך הכל כ-50 נפשות) שהתיישבו בפתח-תקווה. לאחר שעוד מספר משפחות עזבו את העיר ועברו לערים אחרות בבולגריה, ערב מלחמת העולם השנייה נותרו בצ'ירפאן כ-170 יהודים.
תקופת השואה והקמת מדינת ישראל
במאי 1943 גורשו כ-20,000 מיהודי סופיה לערי השדה. 400 מהם הגיעו לצ'ירפאן. על פי הוראת השלטונות שוכנו המגורשים בבתי היהודים. בימי המלחמה נרצחו שניים מיהודי צ'ירפאן בנסיבות בלתי ברורות. 15 יהודים נעצרו ונשלחו לבתי סוהר. לשורות הפרטיזנים הצטרפו 2 צעירות יהודיות, אחת מהן - קלרה אשכנזי, ז"ל, נפלה בקרב. אחרי המלחמה שבו 15 העצורים לבתיהם ויהודי סופיה שבו לבתיהם. יום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל צוין ע"י יהודי צ'ירפאן בעצרת המונית, בה השתתפו גם תושבים מקומיים רבים. בשנת 1948 חיו בצ'ירפאן כ-150 יהודים מתוך אוכלוסייה של 12,000. כל יהודי צ'ירפאן (חוץ מ-12 יהודים) עלו לישראל במסגרת העלייה ההמונית של יהודי בולגריה, בשנים 1950-1948. כעבור שנתיים גם היהודים האחרונים שנשארו בעיר עלו ולא נותרו עוד יהודים בצ'ירפאן.
|
|||
|
|||