לום -Lom

עיר בבולגריה, על הנהר דנובה, כ-50 ק"מ ממזרח לווידין (Vidin)

לפנים היו במקום העיר התרקית ארתנס (Artanes) והעיר הרומית אלמוס (Almus).

לום פרחה בשנות ה-40 של המאה ה-19, בשל היותה צומת מסחרי, הנמל (הרביעי בגודלו על הדנובה), והכבישים ממנה לסופיה ולווידין. בין היתר התבססה כלכלת המקום על עיבוד של תוצרת חקלאית, בעיקר תבואה, סוכר ובשר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית העיר למעלה מ-30,000 תושבים.

הקהילה היהודית

עד ראשית המאה ה-19 , אין ידיעות על קהילה יהודית בלום. מממצאים שהעלה הרב ד"ר חננאל בביקורו בעיר בשנת 1947, עולה כי בעבר היו במקום יהודים אמידים. בבית ששימש כבית כנסת (בית הכנסת נהרס בזמן מלחמת העולם השנייה) מצא הרב חננאל רימונים משנת 1740 (שנתרמו מאוחר יותר לקהילה במקום), כתרי תורה מאמצע המאה ה-19, פרוכת אחת מ-1875 ואחרת מ-1901. פרוכת מעניינת היא זו שנתרמה בשנת 1904 על ידי אגודת נשים יהודיות בלוֹם, ועליה נכתב:

"הפרוכת הזאת/ התנדבה החברה של נשים ביינפיזנסייה/ לק"ק לום לאות תודה לאל עליון/ על הנס הגדול שנעשה עמנו/ היהודים בעיר הזאת/ ביום י"ז ר"ח ניסן ש' התרס"ד".

הכתובת מתייחסת לעלילת דם משנת 1904 בעיר. הבולגרים-הנוצרים האשימו את היהודים בחטיפת ילד נוצרי שנעלם, וב-20 במרץ 1904 פרעו הנוצרים ביהודים, אך האחרונים ניצלו. לא הייתה זו עלילת הדם הראשונה. מיד עם תום השלטון העות'מאני (1878), דרש השלטון הבולגרי החדש מהיהודים לשלם מסים ששולמו כבר לשלטון הקודם. משהביעו התנגדות, ארגן השלטון התנפלויות והתנכלויות לעסקיהם ולבתיהם.

ב-1896 הוקם ארגון "יוניון", שהגיש סיוע לתלמידים נזקקים.

ב-1900 נכללה לום ברשימת 34 הקהילות היהודיות הרשמיות בבולגריה.

פעילות ציונית

בלום היה סניף של "מכבי". אחת לשלוש שנים התקיימו בכל קהילות בולגריה בחירות לוועדי בתי כנסת ולבתי ספר. בבחירות בלום זכו הלא-ציונים לרוב, והציונים היו במיעוט.

בימי מלחמות הבלקן (1913-1912), חיו בלום כ-400 יהודים (מתוך כ-11,000 תושבים). מבין היהודים הגברים, 53 היו מגויסים לצבא הבולגרי, ואלה תמכו ב-11 משפחות. בשל מצבה הדחוק של הקהילה ושל משפחות המגויסים בפרט, אספו מוסדות יהודיים מבולגריה ומחוצה לה קרוב ל-1,500 פרנקים צרפתיים, לתמיכה לנזקקים.

ב-1920 למדו כל 40 ילדי היהודים בבית הספר היהודי. ב-1926 ירד מספרם ל-11.

ב-1949, לאחר העלייה ההמונית לישראל, חיו בלום 77 יהודים.

בית העלמין היהודי חרב בשנות ה-60 של המאה ה-20.

ב-1993 חיו בעיר פחות ממניין יהודים.

מקורות:

ד"ר פנקוב & ד"ר דויקוב: ערי בולגריה

ח. קשלס: קורות יהודי בולגריה

ד"ר צבי קרן: ממצאים יהודיים מתקופת האימפריה העות'מאנית