בלגואבגרד - Blagoevgrad |
|||
לפנים היה במקום כפר תרקי עתיק בשם סקיפטופארה (Skiptopara, עיר השווקים). השם גורנה ג'ומאיה מופיע לראשונה במסמך מ-1502, וגם הוא נגזר מאותו שם; פירושו: השוק העליון. בתקופת השלטון העות'מאני שימשה העיר מבצר הצופה על הדרך בעמק הנהר סטרומה (Struma). רוב האוכלוסייה הייתה מוסלמית-עות'מאנית עד תום השלטון של "השער העליון", בשנת 1912. עיקר פרנסתה של האוכלוסייה היה במסחר. משנות ה-30 של המאה ה-20 התפתחו בעיר מלאכות ותעשייה זעירה. כמו בשאר ערי הדרום, העיסוק העיקרי היה גידול ועיבוד הטבק. ב-1950 שונה שם העיר לבלגואבגרד, על שם המנהיג הסוציאליסטי דימיטר בלגואב. ההתפתחות הכלכלית הביאה לצמיחת האוכלוסייה מ-14,000 ב-1946 ל- 75,000 באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
הקהילה היהודיתבספרות השו"ת מוזכרים אמנם יהודים בגורנה ג'ומאיה, אך מניחים שמדובר בסוחרים שהגיעו לירידים שהתקיימו בעיר, ולא בקהילה יהודית מאורגנת. מקובל לחשוב, שראשוני היהודים שהקימו בעיר קהילה מסודרת באו רק לאחר מלחמת 1878-1877. אמנם העיר נותרה בשליטה עות'מאנית, אך שינוי האקלים המדיני אפשר את בואם. ב-1900 נכללה בלגואבגרד ברשימת 34 הקהילות היהודיות הרשמיות בבולגריה. בימי מלחמות הבלקן (1913-1912) ומלחמת העולם הראשונה חיו במקום 50 משפחות יהודיות – 260 נפשות. בית הכנסת הראשון נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20, במרכז השכונה היהודית. בביקורו בשנת 1947 מצא בו הרב הד"ר חננאל מספר תשמישי קדושה כגון רימונים וקישוטים לספרי התורה. כן נמסרו לו מחברות עם כתבי פולקלור, שהובאו לסופיה. בנוסף לבית הכנסת היו במקום "חברה קדישא", חברת סעד לעזרה הדדית ובית ספר עברי יסודי של ארבע כיתות. בשנים 1921-1920 למדו בו 34 תלמידים, שהיו כ- 70% מהתלמידים היהודים. היתר למדו בבית ספר לא יהודי. ב-1926 ירד מספרם ל- 19. היהודים התפרנסו בעיקר ממסחר וממלאכה. פעילות ציונית: בין שתי מלחמות העולם רוב המפלגות הציוניות היו מיוצגות בבלגואבגרד. אגודת "מכבי" קיימה פעילות חברתית וציונית, וזכתה גם לאהדת האוכלוסייה הלא-יהודית. הייתה גם פעילות של תנועות "השומר הצעיר" ו"החלוץ". המבוגרים פעלו בשורות "הציונים הכלליים" והרוויזיוניסטים. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בבלגואבגרד 40 משפחות יהודיות, כ-150 נפש, בתוך אוכלוסייה של 13,000 תושבים. תקופת השואהכל יהודי גורנה ג'ומאיה שרדו את תקופת השואה. רובם עלו ארצה בימי העלייה ההמונית מבולגריה לישראל. בית הכנסת נהרס בראשית שנות ה-70 של המאה ה- 20. במקומו הוקם מוזיאון היסטורי, אך יהודי העיר אינם מוזכרים בו. בשכונה היהודית לשעבר נהרסו בתים רבים. בית הקברות היהודי מוזנח, נותרו בו רק מספר מצבות, המוקדמות ביותר משנות ה-30 של המאה ה-20. אין ידיעות על מקומו של בית הקברות העתיק של הקהילה. ב-1990 חיו במקום פחות ממניין יהודים בתוך אוכלוסייה של כ-64,000 תושבים. מקורות ד"ר פנקוב & ד"ר דויקוב: ערי בולגריה ד"ר ח. קשלס: קורות יהודי בולגריה יעקב סלוניקי (סלן) , (חולון): שאלון על יהודי בלגואבגרד
|
|||
|
|||
