רפאל - ספרה של לאה כהן

19/01/2018

                                                            ר פ א ל

ספר מאת לאה כהן בבולגרית

הספר הזה יצא בבולגריה לפני כחודש/חודשיים ויציאתו לאור לוותה בפרסומת גדולה. היתי צריכה להזמין מבולגריה ספרים מספר וראיתי שגם רפאל הוצע למכירה. כמובן שהזמנתי אותו והגיע לפני כשבועיים . מיד התחלתי לקרוא אותו, החלטתי שהספרים האחרים יכולים לחכות. ראיתי שמדובר באיש בשם רפאל אריה, שם שמוכר לי מזמן והדבר מלא אותי בסקרנות.

הסתבר לי שמדובר במישהו בשם הזה שחי בבולגריה עד שנת 1943 והתעסק בייצור והפצת תמרוקים, במשפחה עשירה מאד שמושבה היה בסופיה. הוא הואשם על ידי השלטונות בבולגריה בספסרות, נשפט במשפט גדול ובסוף הוצא להורג בתליה. הספר התחיל עם ספור הלילה האחרון של רפאל בכלא בסופיה, כשהוא ודודו חיכו לתשובת המלך בוריס לבקשת החנינה שהוגשה על ידי עורכי דינם. החלק הראשון הזה נגמר עם הוצאתם מהתא שלהם, מבלי לענות לדבר שהיה מסקרן כל כך – האם התקבלה החנינה המצופה מהמלך. החלק השני עבר ישר לימינו אנו לראיון עם אחינית של רפאל, בשם דידי שהגיעה לגיל 94 המופלג והתבקשה להעלות זכרונות מרפאל והחיים באותה תקופה שחורה ליהודי בולגריה. חלק זה היה הרבה יותר מענין ומותח.

ואז התחילו לחגוג הספקות והתהיות שלי. נזכרתי שלהורי היתה חברה בשם ויזה אריה ולה היו שני בנים - הגדול היה רפאל אריה והקטן היה מונקו, שאתו היינו מתאספים בסופיה אחרי שעברנו לשם. נזכרתי שהיה גם זמר הבס הגדול רפאל אריה. לזמר היה אח שהתפרסם ברדיו בארץ – פפו אריה. לצערי לא היתה לי אפשרות לבדוק ולודא את השאלות שלי ולא היה לי את מי לשאול.

מהספר עלה שהספור אמיתי. לאה כהן חקרה לעומק את הקורות של אותו רפאל אריה, והסתמכה על הרבה מקרובי המשפחה של האיש. על הכריכה היתה תמונה של אנשים היושבים במכונית. הסתכלתי על התמונה ולא יכולתי שלא להתפלא מבחורה צעירה שעמדה בצד ליד המכונית ואשר דמתה כשתי יפות מים לאמי ז"ל. הראיתי את התמונה לדודתי, אחות אמי, והיא אשרה לי שאכן זו אמי שמופיעה שם. לא הבנתי איך היא הגיעה לשם, מנין היה לה קשר עם משפחה זאת, ומה היא עשתה בתמונה?

המענין היה שבסוף הספר הזכירו שהיה למשפחת אריה בית בסמוקוב, בו אני אכן בקרתי אבל בשום מקום שהכרתי לא הזכירו את הצד הזה של המשפחה עליו סופר בספר. בתחילת הספר הענינים התנהלו די לאט ואפילו חשבתי לעזוב אותו אך אחרי זה, בחלק השני של הספר חל "מהפך", הספורת היתה מושכת ולא יכולתי להניחו מידי.

עכשיו אני מתלבטת איך להמשיך את הענין, איך למצוא סמוכין לזכרונות הישנים שלי ומה יהיה הלאה. האם לפנות אל הסופרת ולשאול אותה? אולי לחפש בארץ את הצאצאים של משפחת אריה שהיתי מקורבת אליהם? פוחדת שהם עזבו את הארץ ולא יהיה לי את מי לשאול שוב.

 

עבור לתוכן העמוד