המאמצים לקריאת רחוב בוושינגטון על שם דימיטר פשב נשאו פרי

שגרירת בולגריה בבירת ארה"ב, הגב' אלנה פופטודורובה (Elena Poptodorova) פנתה בבקשה לעירית וושינגטון, לקרוא על שמו של דימיטר פשב, סימטה בקירבת שגרירות בולגריה. דימיטר פשב, סגן ראש הפרלמנט הבולגרי, מנע ב-9 במרץ 1943 ע"י התערבותו אצל ממשלת בולגריה הפשיסטית, את המשלוח הראשון של 8,500 יהודי בולגריה למחנות ההשמדה. אחרי כישלון הניסיון הראשון לא חזרה ממשלת בולגריה על ניסיונות נוספים ויהודי בולגריה כידוע ניצלו מהשמדה. על מעשהו האמיץ הוכר פשב ע"י "יד ושם" כ"חסיד אומות העולם". אחרי הכרת "יד ושם", אין איש או מוסד בעולם, החולקים על תרומת דימיטר פשב להצלת יהודי בולגריה. 

אחרי שקיבלה את בקשת שגרירות בולגריה, פנתה עירית וושינגטון למוזיאון השואה בעיר זאת, לקבלת חוות דעת היסטורית על בקשת שגרירות בולגריה. וכאן החלו העניינים להסתבך...

הפרשה קיבלה ביטוי ב-7/5/2013 בעיתון הבולגרי "24 שעות" ראה מאמר בבולגרית
ולמחרת היום במאמר בעיתון "הארץ", ראה מאמר באנגלית.

בתשובה לעירית וושינגטון ולשגרירות בולגריה, טוען מוזיאון השואה שאין מחלוקת על תרומתו של פשב להצלת יהודי בולגריה, אך יש להעמיד את כל הנושא של הצלת יהודי בולגריה בקונטקסט היסטורי רחב יותר. מוזיאון השואה מתנגד לשתי טענות בפנית השגרירות הבולגרית: שבולגריה היתה "ארץ כבושה ע"י הנאצים", וכן לטענה ש"אף יהודי בולגרי לא נשלח למחנות ההשמדה". המוזיאון טוען שבולגריה היתה בת-בריתה של גרמניה הנאצית, ויהודי תרקיה ומקדוניה נשלחו למחנות ההשמדה כאשר טריטוריות אלה היו בשליטה בולגרית. 

ראדו יואניד, מנהל ארכיונים בינלאומיים של מוזיאון השואה, נתן ביטוי חריף במיוחד לטענות מוזיאון השואה, במכתב לפרלמנט הבולגרי ולשגרירת בולגריה בוושינגטון. וכך הוא אמר: "המכתב (של שגרירות בולגריה) הוא ניסיון קשוח וערמומי לשנות את ההיסטוריה של יהדי בולגריה, הפוגע בקרבנות השואה, וגם בדמותה של בולגריה...".

במכתב נפרד לעירית וושינגטון, הדגיש מוזיאון השואה את מורכבות הפרשה הבולגרית.

בתשובה לטענות של מוזיאון השואה הצהירה השגרירה פופטודורובה שהיא מרגישה נעלבת מהסגנון הגס של המכתב שהופנה אליה. היא הוסיפה שמכתב הבקשה של השגרירות אמנם נחתם על-ידה, אך לא הוכן על-ידה... היא הוסיפה שהיא מכירה בצד הבעייתי של תולדות בולגריה בתקופת מלה"ע השנייה ומרגישה פגועה אישית מהשואה.  "אני מרגישה יהודיה כשאני מדברת על השואה" הוסיפה.

פול שפירא, מנהל המרכז למחקרים מתקדמים על תקופת השואה, הוסיף שקריאת שמו של אדם שתרומתו אינה מוטלת בספק, כמו במקרה של פשב, עלולה לגרום לסילוף ההיסטוריה. נציגים אחרים של המוזיאון הוסיפו שמכתב שגרירות בולגריה לעירית וושינגטון כולל אי דיוקים היסטוריים שמטרתם להטעות.

למרות הטענות שהושמעו נגד מה שנראה כעמדה מתחסדת בשאלת הצלת יהודי בולגריה, כפי שהדבר בא לביטוי במכתב שגרירות בולגריה לעירית וושינגטון, לגופו של עניין, לא נראה שמוזיאון השואה יתנגד לקרוא על שם פשב את הסימטה בה מדובר, שכן שמו ומורשתו נמצאים מעל כל ויכוח. ההתרשמות היא שכל כוונת מוזיאון השואה הייתה לעורר דיון ציבורי סביב נושא הצלת יהודי בולגריה ולקשור אותו לגורל יהודי תרקיה ומקדוניה, ומטרה זאת עלתה בידיו.